|
נולדה כאן בבמה חדשה לפני דור או שניים ומאז תרה אחר
במות חדשות.
שם הכל התחיל. החוויה המנטולית הראשונה שלה עם הסיגריות
השוודיות הזעירות, הצריבה שבין הירכיים וההיקי הסגלגל על
צווארה. שם החל הרומן האמיתי שלה, התלות, ההתמכרות, הצורך העז
שמשהו תמיד יהיה אתה, שימלא את הריק שבבטנה.
|
הופשלו שיפולי שמלתי השופעת וזקיקי קרסולי היתמרו לבלי דעת.
בחוצפה יוקדת הושיט יד פולשת אל חורשת אורני הזועפת. שם בחולות
ימנו התיכון נרקמה מזימה בין שני גננים, האחת לתרבת גינתה לא
השלימה והשני לטעת שתילים של תקווה לה הנחיל.
|
נהגתי ללכסן עין אחת לכניסה השוממת לצורכי ריגול. במרבית
הבקרים לא היה לו כל זכר, שכן היה מהמשכימים ומהדייקנים. אבל
כבר במרחק של שלוש מאות מטר מן המטרה, הזדקף לו גבי במירב
גמישותו וצווארי הטה את ראשי לאחור להשלמת תנוחת הענטוז.
|
מאיר לפרקים באור האדום של השבשבת המוזרה שלו פילס מלודי את
דרכו אלי כשהוא אוחז במשקה הצהוב. לחץ לכחול השיער את היד
בידידותיות, הצמיד את שפתיו למצחי, ניצל את ההמולה והעביר את
ידו הפנויה על ישבני. חשתי איך העוזר הנאמן מעביר את הסחורה
לאדונו.
|
אלה הם הלילות הארוכים של חיי הקצרים שנתנו בי דעת. אני לא
יודעת איך קוראים בתחבורתית רהוטה לדבר השט הזה. אבל בשפתי
הפשוטה אקרא לה ללא משוא פנים - ספינה. היא לא הייתה גדולה דיה
בכדי להיקרא מעבורת.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
בקשר לסלוגן
הקודם:
תשע כן בא לפני
עשר |
|
