|
נתנאלה היא סטודנטית ילידת 1979 שמאחוריה שנים רבות
של כתיבה. בעיקר היא כותבת שירים ולעיתים גם סיפורים
קצרים. סגנון הכתיבה שלה בדרך-כלל פשוט וישיר.
נתנאלה עובדת עם בני נוער במצוקה וחלומה לעתיד הוא
לפתוח הוסטל שישמש מקלט לבני נוער שיברחו מהבית.
חלום קיטשי אמנם, אך זוהי נתנאלה...
שלום שם-טוב היה חנון משעמם ומשועמם, מושפל ומושפע, מכוער,
מחוצ'קן וממושקף.
|
שלום לכם אהבה ואושר
אני רק אורחת לרגע
|
אולי מישהו זוכר אותי הלילה
|
שולחת יד במיטה
מגששת אחר חומו של גבר...
אבל אין!
ואם בכלל יש מישהו
אז זה רק אתה
שמציע לי סם חדש.
|
אתה לי האתגר הבודד
הזהב שלבדו נוצץ הוא
|
ושוב הוא פונה אלי
החיידק המטריד הזה
|
יום יבוא ותאספו אותי אל חיקכם
ותסממו אותי במילות אהבה
|
כאב עצום שמתפרק לרבבות מכאובים קטנים,
רבבות מכאובים קטנים
שמתקבצים
לכאב אחד גדול ללא נשוא.
|
אני לבד. תמיד.
אל תגעי בי!
|
בחופשיות
יכול מבטך לשוטט בחדר.
להיעצר אצלי
ולבחון אותי, את כולי, בשקיקה
|
ואיפה המוטיבצייה של פעם
אם זה כבר בא- אז יופי
|
קח אותי
ואל תעבירני הלאה.
שבעתי ממיטות זרים.
|
מפגש אקראי
שדמיינתי שוב ושוב בראשי
|
אני בלונדינית עם עיניים כחולות
(אך אבוי- השיער נושר והעיניים שקועות!)
|
ליצן ראשון חייך במתק
"הטבע לא יודע עם מי יש לו עסק!"
|
מיהו עלם התענוגות
אשר ידע אותי בלילה ההוא
ושמגע גופו מצמרר אותי
פועם
באשר אלך?
|
|
|
דרך טובה לפרוק
רגשות ועצבים
היא לכתוב לבמה.
דרך אחרת היא
לתפוס מישהו
ולהכניס לו
מכות.
באחת אתה מתפרסם
ובשנייה אתה
אוכל ברוורס
ומגדיל את החור
האחורי בכלא.
תחשבו על זה. |
|
