|
נטלי שטבסקי
 
סיפור חייה של מדענית-יוצרת מטורפת, שיצרה לה
איגורים וולפים- משומה יצאו כולם כשירים רומנטיים,
פואטיים להחריד.
(ואז היוצרת הקיאה כי קיטש עושה לה רע)
נולדה אי שם בתחילת שנת 1990, במרכזה של עיר גדולה
יפה ועירונית, במערב אוקראינה.
מגיל 3 וחצי גרה בראשל"צ, לא מתלוננת. הנוף נחמד
ועירוני, החיים משעממים, חוץ מסקייטרים-פוזרים ושאר
סקייטרים או פוזרים- איתם, יש להגיד, היוצרת לא
החליפה מילה מעולם (היוצרת מאמינה שהיא טרו. אבל
האמת היא שהיא מאזה לא.)- אין הרבה,
בכללי, מקום מוזר- היוצרת לא מתלוננת.
היא עצמה מוזרה (אם תקחו קבוצה של אנשים נורמאלים,
היא תיראה מוזרה לידם. אם תקחו קבוצה של אנשים
מוזרים- גם לידם היא תיראה מוזרה).
היוצרת גם טוענת שהיא לא בן-אדם ושבעצם באה קבוצה של
חייזרים מעופפים על חירמשי ברזל שפשוט השאירה את
בת-מינם על כדה"א כי נמאס להם ממנה, ומחקה לה את
הזכרון.
זה כמובן לא נכון, אבל תנו ליוצרת לשקוע באשליותיה
שלה.
אתם מוזמנים להכנס לדפיוצר זה. להגיב, לטעון,
להאשים, להעמיד את היוצרת לדין- הכל ילך.
רק כנסו, תקראו, ו.. טוב, תצאו.
היא אף אחת היתה בשביל כולם,
בנתה חומה כנגד העולם,
והיא בכתה, והיא צווחה, וכל גופה רעד,
והיא יודעת.
|
הקור הזה עוטף אותי,
עוטף הוא את גופי בחום,
וכבר לא קר.
|
אם תגיד שיש סיכוי לאהבה
אני אומר לך- אני מאמינה!
|
זה דבר גדול מדיי.
איש אחד חכם אמר לי פעם,
ואני כמו טיפשה, האמנתי לו.
אך אני בכל זאת מאמינה.
|
אין לי מושג מה הייתי
ואין מושג - מה אהיה
|
היה לי חלום, פעם
חלמתי עלייך פעם
בעבר.
|
נקודת מבט,
לא שייכת לאף אחת.
|
|
|
אני זה אחד מאלה
שאסור להם לאכול
קמח, אחרת אני
אמות.
נשבע בכל החיטה
שבעולם! |
|
