|
"...וכתבנו שירים על עצמנו,
ונגמרנו מרעל ודבש
כשהחושך ירד
רקדנו לבד
בעולם שכבר אין בו ממש..."
אישונים נפוחים, עיניה אדומות לוהטות.
|
ואם הזמן רק מתטשטשת לי התמונה שלך יותר ויותר.
הפכת רואה ובלתי נראת.
|
עמוק, עמוק מאד,הפתרון היחיד הוא זה.
|
תום הבגרות שלנו הגיע אל קיצו
וחבל לי על המשכיות מזוייפת ,שתתכלה בקרוב כך או כך.
הדמעות מסגירות,לכן אוותר
גם הצחוק הוא מסגיר...
|
השאלות
שיביאו אותי להבנה מושלמת
לנסח את הדברים בצורה קצת אחרת.
|
תמונה שמריחה מגשם מתייבש
ורק עוד חלזון אחד נשאר הולך ברחוב
|
העינים כבר לא יודעות למה להאמין
הלב אומר
יהיה בסדר
|
נשכבת על רצפה חרוכה, עם הגב חשוף בפני העוברים ושבים
|
אני רואה ושומעת דברים שאחרים לא
|
|
|
אני לא מוכן
לבטוח בשום דבר
שמדמם חמישה
ימים ולא מת.
תומאס מצטט את
סאות פארק. |
|
