|
סגול כסוף
 
יכולה אנכי בראשונה לאמר כי הנני תוצרת 84
יכולה אנכי בנוסף לאמר שאני אוהבת קולה ובמבה יחדיו,
מוזיקה בשלל צבעי הקשת, לבי אמנות ואומנות ואני
מאושרת בגשם.
אני כותבת שטחי, לפעמים לא.
אני מאד רוצה לדעת מה אתה ומה את חושבים על הכתובים.
רוצה לדעת
זה באמת ישמח אותי
באמת
גם אם שנאתם גם אם אהבתם, תרשמו למה
תודה
זה קורה, יש ללכת ללכת
למרות החיוך המתוק
|
מסלול של אבן
קיים, לא ידוע
לא מעניין
אולי מסלולה כבר קבוע
|
ברגעים של שקט,
לבד ומחשבה
מתחילה לחלחל פנימה ההבנה.
|
גבות מסודרות בצורות משונות
אנשים שזזים למצוא עוד תנוחות
|
משהו מוזר
לא קשור לעצמו
אך אם אנתח לעומקו של עניין
יצא עוד סיבוך פסיכולוגי ישן
|
מה זה בעצם
תיאוריות ודעות
דיונים מאין סוף של התחלה
לאין סוף של הסוף
|
קורה דיי הרבה שילד עם צעצוע
פורם איזה חוט ומשהו קורה
|
אוהבת אותך מעמקי נשמתי
ורוצה רק לברוח ממך במהירות האפשרית,
לא חושבת שאוכל לשנות אותך
אך אנסה את חלקי.
|
עולה על הרכבת
את חפציי מסדרת,
הנה בחור נחמד
שמסתכל עלי מהצד
|
השמש שקעה והנוף עדיין יפיפה
וברדיו מתנגן עוד שיר
|
מחכה ליום
אל האחרי
אל הזמן והרגע
והבין לבין
|
זורמת זמנית
במקום לא קיים
קיים לא בי, קיים בעולם
|
אני אוהבת,
רואה יותר מבחוץ על הבפנים
בזכותך
בלעדיך
|
ניסיתי לשכנע אותו שזה רק לשנתיים
וזה עובר מהר
ככה כולם אומרים
אבל הוא אמר שלמרות כל מה שטענתי
הוא מעדיף איזו בירה באירלנד
|
|
|
אני כל כך גאה
בג'וני
והפרעושים,
שמצליחים לזהות
כתיבת סלוגן
אישי כושל,
ומוסיפים "או
שלא" כבדרך
אגב.
מחיאות כפיים,
רבותיי!
-או שלא.
-שפרירית,
מצטערת לעמותת
האמת בסלוגנים |
|
