[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נטע סופר
.

ICQ 144324024 144324024
אל היצירות בבמה האהובות על נטע סופראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נטע סופר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
עזב אותי בוכייה על הספסל בטיילת. פשוט הפנה לי את גבו והלך
משם, לא מביט אחורה אל האישה, שאהב. לא מוכן לראות את הכאב
בעיניה של האישה, שאוהבת אותו.

בניגוד לשאר ה"מנים" הוא לא גר בין גרדי שחקים בעיר גדולה, לא
הייתה לו בחורה, לא היו בובות בדמותו, הוא לא ידע לעוף ולא
הייתה לו זהות סמויה. למעשה, לא היה בו דבר סמוי. הוא פשוט היה
איש האמת, או בשמו הלועזי- טרומן.

זוגיות
"תפסיקי להתנהג בטירוף!" הוא מנסה להיאבק בה.
"תתרגל!" היא צועקת. "התחתנת עם משוגעת!!"

התרוממתי לרגע במהירות, חשתי מסוחררת.
הבדידות בדירתי מוחשית יותר בשעות קטנות אלו.
הבטתי סביב למיטתי הגדולה והריקה למדי.

עבר זמן רב מאז שאכלתי באמת.

זמן רב מדי.

אינטרוספקטיבי
בעוד שאני מחבק את ענבל שלי, סנוורו את עיניי אורות בוהקים.
לעברי קרבה דמות מוקפת בזוהר לבן. כמו מלאך. הזוהר כמעט עיוור
אותי. חוץ מהדמות לא יכולתי לראות דבר. צמצמתי את עיניי למען
סינון האור, ואז ראיתי אותה בברור. היא הייתה אחת חלקה.

במבה. זה הכה בהם בזמן שישבו ואכלו במבה.

חוסר אונים
היא חייבת לצאת משם

העץ הזה היום הוא בשיא פריחתו.
אולי מעט מעבר לו. סגלגלים קטנטנים מתחילים לצנוח ממנו הלאה אל
הספסל מתחתיו ומעטרים אותו.

אגדה
את צולעת לפרוזדור ועדיין אינך מוכנה להוריד את הסנדל השני
מרגלך.
את נשענת על החלון, רואה את העננים הכבדים בחוץ, וקשה לך
לנשום.
שוב השמלה לוחצת.
לא?
.

שכחתי לציין שזהו היום בו אתה הולך לפגוש את ההורים שלה?
אז זה היום. ואיחרת את האוטובוס, אז אתה הולך ברגל.
אבל הרמזור המזוין לא הופך ירוק!

נצנוצי האש האדומים של בדלי הסיגריות מרצדים מולה. היא מתמכרת
לתחושה של האנרגיה המשתחררת. החום שיוצא מגופה מלטף אותה
באצבעות לחות. ידה הימנית מתרוממת לעבר קודקוד ראשה, מושכת את
שערה לאחור, גולשת לצוואר, כתף, חזה, מותניים. ז'ניה נענעה את
ישבנה במיומנות מושכת

זה הטירוף שאוחז? או שמא המטורף אוחז בטירוף?

ייסורים
אולי עמוק בפנים תמיד ידעתי שזו הדרך היחידה להימלט, שמא אהפוך
לטרף. הרוח מצליפה בעיניי הלחות ומעוורת אותי. עכשיו שהעולם
יסלח לי.

היפרדות
הוא קרא את המילים "אני לא רוצה יותר. אני רק רוצה להיות
מאושרת", אשר היו משורבטות בפתק זעיר, אותו השאירה אחריה על
הדלפק במטבח ביתו. את הפתק אסף, והכניס אל כיסו.

אהבה
היא מתרוממת מעט מהכר, ומביטה אליו. הוא מסתובב אליה, מחייך
חיוך גדול ומוכר, מתרומם מעט, ורוכן לנשקה על שפתיה.
"הכל אני אוהב בך!" הוא כמעט צועק.

התבגרות
הגעתי לספרה אחת.
צמרמורת מלאה את כל גופי.
הידקתי את עפעפיי לעיניי.

א-פ-ס.



היא צעקה!!!

המגבים מסירים אויר קר שהתעבה על השמשה הקדמית. כל כך חשוך
בחוץ. כבר כמה קילומטרים שאין בסביבה אף סימן חיים.

ייסורים
אני מביט בעיניים היפות, שנפתחות מולי לאיטן, מביטות בעיני ללא
ידיעה. מתחננות שאגלה להן היכן אני. ואני מנסה, צועק, נוגע,
מביט.
והיא אינה רואה אותי.

זכרונות
בחור צעיר אחד עם חליפה מטייל על הפס הצהוב, סתם כדי להתגרות.
כמו בכל בוקר אחר, מנסה לאתגר את עצמו אם יעז הפעם לקפוץ

מכתב
אהובי,
רק רציתי לומר תודה.
על כל הפעמים שהיית שם,
ונתת לי להקשיב לך.


לרשימת יצירות השירה החדשות
באצבעותיו החדיר בעיניה
תבונה.

הרוח תנשב ותפזר עלים, עלים
וסוכרייה על מקל מכוסה באבק
תעוף ביניהם ותספר סיפורים

מעט בלויה
קרועה
מיושנת.

חיוך מסתורי,
שומר סוד,
סוד,
של יום חורף ראשון.

לא בדיוק לדעת.

רק כמו.

וקול
כאילו משהו נשבר.

החושך חזר.

אכזבה
בלילה, כוכב שמנצנץ מהשמיים רואה:
אישה עומדת על גשר, מביטה אל המחר,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני עומדת מעל הבור הפתוח. עומדים הגברים מסביבך ומכסים אותך
באדמה בוצית. תמיד שנאת בוץ. עכשיו אני מבינה מדוע. עכשיו גם
אני שונאת בוץ. הוא לוקח אותך ממני.
אתה זוכר? הייתי אוהבת לראות אותך בבגדים לבנים. היום אני
שונאת.

אוטוביוגרפי
לו הייתי נראית כמו שאני באמת, קרוב לוודא שהייתי מאוד שמנה.

ישבתי מולו, הבטתי בו אוכל תפוח עץ. הוא ישב ליידי ונגס.
רחש הנגיסות הפנט אותי. "אני מאוהבת", שיננתי לעצמי. הבטתי
בעיניו. התפוח היה לו קצת חמוץ. הרגשתי. חייכתי.
אהבתי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הבנתי, שאנשים מחייכים יותר, כשאני שקטה. אז שתקתי.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
אם הייתי
רוטשילד הייתי
מגן אדום
בגרמנית.


סקייטר שיודע את
מקור שמו של
רוטשילד, ולא
מתבייש לחשוף
לעולם שהוא
מקשיב בשיעורי
היסטוריה


תרומה לבמה





יוצר מס' 11706. בבמה מאז 30/3/02 11:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטע סופר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה