|
אבל, ברגעים שכאלה, שאתה שוכב שם, יסורי גסיסתך תוקפים אותך
ללא הרף.
אתה חושב.
באמת זה היה צריך להיות?
|
קודר הענן, נושבות הטיפות אל מול חלונו של הילד, מתמזגות
הטיפות עם דמעותיו,
מתמזג הענן עם נפשו המותאמת, וזולגות, זולגות הדמעות, גדולות
וחמות, נושרות
על רצפת החדר הדל.
|
כאשר הרגש מחלחל פנימה,
ורגש תעוב פורץ החוצה,
מחלל את הלב הטהור, כ"כ
|
אבל, היא, בניגוד לאחרים,
ההם, מסוגלת לראות מה יש בפנים.
ופה, היא היחידה ביופי, בשלל כיעור.
כמה זיופים, בעולם כל כך מלא.
|
התאירי לי תקווה, יקירה?
התוציאי אותי מתוך לבה שחורה שאליה הבאת אותי,
ומרגישה אני, שכאן אנוח לעולם?
כך מתייפחת היא, ונאלמת דום.
כיצד הדברים הגיעו לכך.
|
אני רומנטיקנית חסרת תקנה, מהסוג הזה, שעדיין חולם בהקיץ,
ונאנח כל פעם שהוא רואה זוג מתנשק בטלוויזיה, וחושב במרירות
לעצמו- למה תמיד זה קורה להם ולא לי?
|
והוא התחיל ללכת.
הליכות מהירות, מדודות, שקולות.
הוא ידע שאם יעז ללכת הליכות חופשיות זה לא יהיה בסדר.
אסור ללכת הליכות חופשיות.
והוא הלך הליכה שקולה.
|
|
|
בכוח 17 יש 17
מחבלים בלבד.
לכוח 17 יש המון
כוח.
לכוח 17 יש 17
שנות קיום.
הציפור הרשמית
של הקבוצה היא
כוח.
כוח 17 עבר
ממזמן את הכבש
השישה עשר.
ידיעות
מודיעיניות על
קבוצת טרור
פלשתינאית עלומת
שם. |
|
