|
אפשר להיות מאושר בחלק אחד בחיים ובשני לא?
כרגע בהפסקה יצירתית, מפאת אילוצים לו"זיים.....
אחזור כשיהיה יותר זמן......
כמו שרחל אהובתי (המשוררת) אמרה:
"רק על עצמי לספר ידעתי"
ואם מישהי כמוה, אומרת דבר כזה, מי אני שאתנגד לה?
לא בוגרת/ מוכשרת/ (הוסיפו את המילה הרצויה) מספיק
כדי לכתוב על אחרים...
רוצה לאהוב חד צדדית. יותר קל ככה...
היה הייתה ילדה קטנה
לילדה היו 2 הורים: אמא ואבא.
ההורים תמיד אהבו אחד את השני ואף פעם לא רבו.
יום אחד הם הודיעו לילדה הקטנה שהם נפרדים
|
חיוך היה כל מה שהיה נחוץ באותו הרגע.
ישבנו רחוק, ולא העזנו להפסיק להסתכל אחד על השני.
לרגע, פחדתי לעזוב אותו בעיניים.
אם אסיט מבטי, הוא ייעלם לי.
|
הילדה הקטנה אף פעם לא הייתה מאד מציאותית.
ההורים עטפו אותה ברוך, אהבה וחום.
עכשיו נהיה לה קר והיא מתחילה לחשוב על המציאות
|
שוב את לבד
חושבת על כל הטעויות
עכשיו יש לך רק את הבד (במקום ידיים)
שעוטף, אך לא מכסה את הכוויות
|
ראיתי היום סרט וצחקתי.
ריגש אותי שבאמת צחקתי.
והעציב אותי שריגש.
|
אל: כל אנס, רוצח, שודד, או פושע כלשהו
מאת: ילדה קטנה ופחדנית.
הנדון: הצעה מועילה
|
הידיים שלו שהיו עלייך. את עדיין מרגישה אותם. מרגישה את המגע
הרעב, והחמדן שלו. מרגישה מטונפת.
הוא רק נגע בך בכל מקום, ואת בטיפשותך ובמבוכתך לא הצלחת להגיד
לא. רק המשכת להזיז את הידיים שלו ולקוות שהוא יבין שהוא לא
רצוי.
הוא לא הבין.
|
עכשיו את לבד בבית.
לא מסוגלת לדבר בכלל. לא על עצמך.
אותו לילה חוזר ומציף את המחשבה.
שברי משפטים ששוברים לרסיסים.
|
תמיד את עושה את זה
מעמידה פנים שהכל בסדר.
מדחיקה את כל מה שקורה.
ולא טוב לך.
לא רוצה אהבה. לא קרבה.
|
מסתובבת לך בחדר. בלי מנוחה. לא מסוגלת להפסיק לחשוב על מה
שקרה. תסמינים פוסט טראומטיים, כך הפסיכולוג שלך קרא לזה. מה
הוא כבר יודע על מה שרוחש לך בבטן.
על כל מה שמכאיב לך ופוצע אותך כל דקה, כל שנייה, כל נשימה.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
הי לי משהו
מצויין דווקא
כזה שמשאירים את
הפה פעור
ושזוכרים אותו
עוד הרבה זמן
אחרי שקוראים
אבל שכחתי... |
|
