|
יום אחד ישבתי כל אחרי הצהריים ופשוט בכיתי...חשבתי שאם אני
אבכה הרבה אז הכל ייצא ולא יישאר לי איזשהו מטען עודף שיילך
איתי כל הזמן שיישב ויעיק ויכביד עלי.
|
ישבתי בהלם בבית הקפה, והמלצרית המעצבנת הזאתי כל הזמן הזכירה
לי שאני צריכה ללכת "אני לא רוצה להיות חוצפנית אבל כבר שילמת
את החשבון ואנשים מחכים בחוץ אז.."
|
לבן אדם שהכי לא ראוי בעולם לשם היפהפה שקיבל מאמא שלו.
|
|
|
חלק ב':
צומח.
סוף
שרוליק
ישראלוביץ'
מסיים את הסלוגן
בהמשכים ומגיע
למסקנה שיצירות
לא צריכות
המשכים...
בקרוב חלק ג'
האפילוג. |
|
