[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נטע כהן
זה רק אור הירח...


אל היצירות בבמה האהובות על נטע כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נטע כהןאל היוצרים המעריכים את נטע כהן
נטע כהן (שם בדוי), נולדה ב1989.
מושבניקית אמיתית שגדלה בין כבשים ופרות.
ניתן למצוא אותה בדרך כלל יושבת על סלע מול השקיעה,
עושה מדיטציה ומנגנת בגיטרה...


ביום שאני אגלה מי החרא שמחק לי חצי מהיצירות כשהפיל
את "במה חדשה", כדאי לו לעזוב את הארץ.
סתם הצעה ידידותית.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פוליטי
אישה מבוגרת עם שלושה ילדים במושב האחורי צועקת "תתביישו לכם!
כפיה דתית! אתם הורסים לנו את המדינה!" אני מתאפקת שלא לענות
לה כשהילד הגדול יותר מוציא לי לשון ועשה תנועות מגונות
מהחלון.

אמונה
היהודי הזקן היה לבוש בקיטל הלבן של ימים נוראים, ועטוף בטליתו
המתנפנפת ברוח הקלילה. אך גם בלי הלבוש יכולת לראות שהוא
יהודי: אפו הארוך, האופייני כל כך, זקנו הלבן והמגודל שמעולם
לא גולח, ופאותיו המסתלסלות. גוו היה כפוף מעט ממשא השנים
הארוכות של חייו, אך פניו

ברכה יצאה מכליה. "תגידי לי, מה את חושבת שאת עושה?!" פנתה
אליה בכעס גלוי.
"א... אני?" גמגמה שירה בהפתעה.
"כן, את! ואל תיתממי לי! את יודעת טוב מאוד למה הכוונה!" סיננה
ברכה מבין שפתייה.
שירה הבינה לפתע למה כוונתה. "את מתכוונת לדניאל?" שאלה.

סאטירה
הוא רחץ את פניו המזיעות ממאמץ והביט במראה, רואה את פרצופו
הנוטף מים והמותש. הוא מזמן היה צריך לפרוש מעסקי החתונות -
אין בזה עתיד. גם אמא שלו אמרה לו את זה. בכלל - איזה עתיד
אמיתי יש במוזיקה חסידית? איזה זוהר?

הומור
אני מתיישבת ליד אחד השולחנות עם הכיסאות הגבוהים באולם
הכניסה, שותה קולה שלקחתי מהבר. אדון מבוגר לבוש בבגדי שבת
פונה אלי במבטא כבד ושואל אותי אם הוא יכול לקחת שני כיסאות.
"בטח," אני עונה. הוא ממשיך לדבר איתי עוד קצת ושואל "את מהצד
של החתן או הכלה?" אני צוח

סאטירה
התשובה טמונה בחינוך.
אין ספק שכל מה שתקראו בהמשך, נובע מכך שמגיל אפס, אנו - בנות
ישראל הצנועות והחסודות - יונקות עם חלב אימנו את יעודנו בחיים
כרעיות ואמהות בישראל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
והנה זה נגמר.
סיפור ישן שזמנו עבר.
אין טעם לחלום,
להתרפק על זכרונות
מימים שלא ישובו עוד.

ייסורים
בוא אליי
תציל אותי מהבדידות הנוראה

תחושתי
השמיים יחכו
והקשת תחכה
וגם אני.
כל העולם כולו.

תחושתי
הכול בראש שלך
זה לא אמיתי

אהבה
חטפת את ליבי ונשמתי,
והותרת אותי בחוסר כל,
ריקה, בודדה ועצובה -
כאן.

הגות
להיות בן אדם.
לצוף מעל היתר
בים של כעס, של שנאה, של קנאה.

בדידות
בין אור לחושך
בין ריחוף ובין שקיעה
אהה...

תחושתי
אולי אטפס אל פסגת העולם
אושיט את ידי ואגע בענן...

געגוע
אהובי
אני כל כך מתגעגעת
מתי כבר תחזור?
אני מבפנים נקרעת

געגוע
עכשיו אתה מלאך
הלכת מכאן
עכשיו אתה מוכרח
שלא להיות שטן.

אמונה
אלוקיי, לבי קורא אליך,
הורה לי את הדרך הנכונה.
הביתה לחזור, ישר לזרועותיך -
זכור שאני בתך, אבא.
רק אתה תוכל לעזור לי,
אנא ממך, רק תן לי סימן.
שלח ברק, שיבוא ויפגע בי,
רוצה לברוח מכאן...

אכזבה
הוא ארז את המזוודות
והעמיס על המכונית
את הכלב השאיר
בחצר האחורית.

נוסטלגיה
וכך, על גב סוסים דוהרים
אל השקיעה האדומה ימריאו
שם במרחק - מאחורי ההרים
זוג האוהבים.

רומנטיקה
את לא לבד
גם אם זה נדמה
את לא לבד אף פעם
למרות שזה נראה שונה

לאוויר כבר נגמר החמצן
החיים איבדו את משמעותם

גשם, בוא...
שטוף אותי בטיפותיך
נקה את נשמתי
טהר אותה...
ולטף אותי במגעך...

קצרצר
מתחת לשמיכת האשליה מסתתרות מפלצות.

קצרצר
כמו בתוך חלום, סיוט אמיתי, הכול משחיר מול עיני...

אהבה
כמה שאני מנסה,
אני לא יכולה...
בלי אהבה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כמיהה
איך הכרנו בעונה כזאת? עונה לאוהבים? עונה של פרחים, של שמחה,
של חירות, של תקווה? זה כאילו היושב במרומים אמר "איזה קטעים
יהיה אם נתקע אותם ביחד למרות שזה בלתי אפשרי? הא?" והחליק
למלאך גבריאל שהתגלגל על רצפת העננים מרוב צחוק.

שמונה עשרה שנים שכל מה שיוצא לי מהפה הוא מוזיקה. אני מדברת,
חושבת וחולמת בצלילים! אז איך עכשיו אתם יכולים להגיד לי
להפסיק לשיר?...

ביקורתי
אני מוחה

אהבה
גם אם זה לא הדבר הנכון לעשותו
הלב חזק יותר מכל היגיון.

רק שמחה! כי אם לא עכשיו, אז מתי?
רק שמחה! אי אפשר שיהיה מזה יותר מדי.

רעם נשמע. מתגלגל מקצה עולם לקצהו. ומיד לאחריו - ברק מפלח את
השמים באור סגול. ואז - שקט. רק קול הטיפות הגדולות והכבדות
הנופלות על הקרקע נשמע.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
מה שאני הכי
אוהבת בלימצוץ
שקיות של קטשופ
- זה שאפשר
לעשות את זה
במקדונלד'ס


הפלצנית

הסלוגנרית


תרומה לבמה





יוצר מס' 22879. בבמה מאז 30/6/03 13:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטע כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה