[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על נטע דניאלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נטע דניאלאל היוצרים המעריכים את נטע דניאל
ילידת 87', חולמת ומגשימה את חלומותייה וזה הדבר
שהיא אוהבת בעצמה, מאמינה תמיד שהכול קורה מסיבה
מסוימת והכול קורה לטובה...

אחרי שנים של שתיקה היא חוזרת, חוזרת למקום מוכר
ואהוב. חזרה כי היא מרגישה שיש משהו שיושב לה על הלב
והיא יודעת שרק פה היא תצליח להוריד את זה, להוציא
את זה החוצה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
And I know how lonely you can get and especially when the
sun goes away and the moon comes. And in night... you are
alone with your thoughts and nobody is there to see you. The
curtain goes down and the show you gave the whole day to
people, acting like y

אהבה
"תעצום את העיניים. קשה לי לומר את זה כשאתה מסתכל עליי."
הוא צחק קצת ועצם את עיניו.
אבל עדיין היה לי קשה לומר לו את זה כי אחרי הכל הוא החבר הכי
טוב של אחי.
אז במקום לדבר פשוט נישקתי אותו.
חשבתי שהוא יפסיק אותי אבל הוא.
הוא המשיך לנשק אותי.

אהבה
"סיפרתי לך שידידה שלי אמרה שאני מפחד ממחויבות ושהדבר היחידי
שיעביר לי את הפחד הוא לצאת עם מישהו בגיל 18-20 ולנצל אותה
קצת עד שיציק לי בלב."

אהבה נכזבת
היית הראשון שלי בהכל!
הנשיקה הראשונה בלחי, על הפה, נשיקת צרפתית, הראשון ששכבתי
איתו והאהבה הראשונה שלי. ואתה יודע שאף פעם לא שוכחים אהבה
ראשונה...
אתה הבן אדם הכי מיוחד בשבילי!!!
הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם!

אהבה
העולם היה שלנו לאותו לילה ואנחנו אהבנו את המחשבה הזאת. עשינו
אהבה בתוך העולם הפרטי שלנו, עולם שרק אנחנו הבנו, עולם שהיה
ויהיה שייך לנו לעולמים.

אהבה
ראיתי מישהו אחר שמצא חן בעיניי אז הלכתי איתו.
אין לך סיבה להפגע כי גם אני לא הייתי נפגעת אם היית עושה לי
כזה דבר כי אני הרי לא אהבתי אותך ולא אוהבת אותך.

סופני
אני לא יודעת מה לעשות... אני לא יודעת איך להמשיך, איך לקום
בבוקר במחשבה שאולי היום יהיה טוב, אולי היום אני אחייך. אני
לא יודעת כבר מה זה חיוך, מה זה צחוק, אושר. איבדתי את הכול
ביום שאיבדתי אותו.

וככה, כל יום הייתי קמה, שותה כוס מים ונזכרת בחיי הזוהר שלי,
בחיים הקודמים שלי לפני התאונה.
הייתי מוציאה תמונות, מכתבים, מזכרות. והייתי נזכרת.
לפעמיים הייתי מרגישה כאילו אני עדיין שם. חיה את חיי הזוהר
והדוגמנות. נמצאת עם כל הסלברטיס ועם הדוגמנים הכי מפור

זוגיות
לורן אני נפרדתי ממך לטובתך!!! את הרזית יותר מדי ופחדתי
עלייך.
ולא רציתי להיות הסיבה לכל זה.
ואחרי שנפרדנו פחדתי שתעשי משהו יותר גרוע מזה וביקשתי מרועי
שישמור עלייך מקרוב בשבילי כי אתם באותו ביה"ס ואני לא איתך.
ואז ראיתי אותך בגן עם כולם ונראית כ"כ יפה.

אהבה
החזקתי את ידו עד שהגענו לדלת והייתי צריכה להיפרד ממנו.
"זה לא פרידה, אני אצא מזה והכול יהיה בסדר." הוא אמר לי
כשדמעות זולגות מעיניו ומעיניי.
"אז תן לי נשיקה בשביל שאני אשב פה ואחכה לך עם חיוך." אמרתי.

אהבה
אני מחזיקה במעקה, לוקחת נשימה עמוקה ועוצמת עיניים.
הסרט של החיים שלי רץ למולי וכל מה שאני רואה זה את אלירן, את
אלירן וכמה שאני אהבתי אותו והוא אותי.

אהבה
"מודיעים לי כרגע על חמישה פצועים קלים, 3 קשה והרוג אחד. שמו
של ההרוג הותר לפרסום ושמו קמיל ברי."לירון בא אליי וחיבק
אותי. הוא ידע שזה הקמיל שלי...
"לא לירון לאאאאא!!!!! אני לא מסוגלת לאבד אותו עוד פעם!

התבגרות
את קטנה מדי בשבילי! אני כבר בן 29 עוד מעט אני רוצה להתחתן
אין לי כוח לקטעים, לסטוצים וכל זה..."
"חשבתי שאני מיוחדת, אני שונה. הייתי חברה שלך כבר שנה וחצי
ואתה מחשיב אותי כקטע?! זה כל מה שהייתי בשבילך יא חתיכת
זבל?!?!"

אני הולכת ישר, כל הזמן בעקבות הירח. אני לא מצליחה לנשום.
קר לי, כ"כ קר לי... אני ספוגה במים.
ושוב פעם מתחיל לרדת גשם אבל הפעם אני לא עוצרת כי אני קרובה
לבית שלך. כל הדרך אני מתקשה לנשום, אני יודעת שזו המחלה עוד
פעם.

אהבה
הלוואי שהיד שלי הייתה יכולה להביע את מה שיש בליבי.
הלוואי והפה שלי יכל לומר כאלה מילים יפות של אבה כמו שאני
מרגישה.
הלוואי ויכולתי לשים ללב שלי פה ולתת לו לדבר איתך.

אימה
יצאנו מאחורה כי שם הוא החנה את המכונית.
היו שם חמישה בחורים...
אבל אנחנו התעלמו מהם.
היינו מרוכזים בעצמנו ובאהבתינו. אבל הם באו אלינו ו...

זכרונות
היא לקחה את השמפו חפפה את ראשה והחלה לפתוח את הקשרים בשיערה.
נזכרת כיצד החיילים הנאצים תלו את אח שלה מישה על העמוד חשמל
אחרי שהם עינו אותו במכות.
הם תלו אותו שם כדי להראות לכל שאר היהודים מה ייקרה להם.

כ"כ הרבה דברים קרו פה וכולנו שיקרנו לך ולא אמרנו לך כלום אבל
הגיע הזמן לחשוף את הקלפים ולומר את האמת.
כמה חודשים אחרי שעברת הכרתי אחד גדול ממני בשנה, קוראים לו
ברק.
הוא הדהים אותי, הקסים אותי. אחרי שבועיים התאהבתי בו.
הוא שינה אותי רועי. נהייתי ילדה רע

חלום
ברחנו לתוך הביוב והסתתרנו שם כמעט שבוע עד ששמענו שהנאצים
שולחים את הכלבים שלהם לביובים למצוא את היהודים. ואז ברחנו
ליערות. אני זוכרת כמה דם ירד לך. אני זוכרת שחרטת על העץ את
השמות שלנו ורשמת בגרמנית אהבה לנצח

ואז אתה בא ואומר שזה כלום שזה משמעם ונמאס וזה שובר לי את
הלב!!!
אתה שובר לי את הלב!!!!!
אני לא מאמינה שפתאום בבת אחת הפסקת לאהוב אותי!!! איך תסביר
לי איך!!!
אני עדיין אוהבת אותך..."

אהבה נכזבת
תומר חשב לעצמו: ' אם היא תסתובב עכשיו אני יחזור אליה, אני לא
רוצה להיפרד ממנה אני אוהב אותה יותר מדי...'
הוא הסתובב לכיוון נטע והיא לא הסתובבה.
'כנראה שזה לא נועד להיות...' הוא חשב לעצמו.

"את שונה, את מיוחדת. יש לך משהו שלהם אין."
"אני יודעת, ואני רק מרוויחה כי יש לי את זה. אבל הם לא מבינים
אותי. רק את מבינה אותי וזה לא עוזר לי הרבה בהתחשב במצב ש...
את יודעת למה אני מתכוונת."

אהבה
"לא נתתי לכם להתקרב אליי כי לא רציתי שתאהבו אותי יותר מדי
ושתתגעגעו אליי אחרי שאני אמות מהסרטן."

סופני
ליטף את ידי וניגב את דמעותיי בדיוק כמו פעם כשסיפרתי לו איך
נשבר לי הלב מחבר שלו.
"בוא נעשה היום משהו." ביקשתי.
"כמו מה?"
"עומר בוא ננצל את היום הזה כאילו אין מחר, מחר כולנו נמות,
שואה גרעינית או משהו כזה."

אדם אני רוצה להיות כמוך.
אני רוצה לחיות כל יום כאילו זה חטא לחיות אז אם אנחנו כבר
חוטאים אז לחטאות עד הסוף.
לחיות כל יום כאילו יש הרפתקה חדשה לגלות.
לחיות על הקצה ולעשות כל דבר אפשרי.
לחיות כאילו אין מחר.

היפרדות
אני הרגשתי כמו רוצח באותו רגע. הרגשתי כאילו לקחתי ממך את
החיים שלך, כאילו הרסתי אותם. הרגשתי כאילו דרכתי על פרח. אני
לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ילי... הרגשתי רע, הרגשתי כל כך
רע... ולא הצלחתי לומר לך כלום. רציתי להגיד לך 'סליחה ילי,
סליחה שהרסתי לך את הח

"מרינה השיער שלי נשר... הוא לא יחזור יותר..." אמרתי לה
ובכיתי על המיטה.
"הוא יחזור..." היא אמרה ברוגע.
"הוא לא... הרופאים אמרו שהוא לא יצמח יותר."
היא ליטפה לי את הראש בעדינות ואמרה:
"למי את מאמינה? לי או לרופאים?"

אני יכול להגיד לך איך את באמת מתחת למסיכה שיצרת לעצמך.
המסיכה שאת מסתובבת איתה שנים, המסיכה שאף אחד עוד לא גילה
אותה...

אהבה נכזבת
אמרת שאתה יודע עליי הכל, שזה יהיה מוזר, שזה יהרוס הכל.
הלב שלי נשבר לרסיסים.
אני אהבתי אותך!!!! אני עדיין אהבתי אותך...
ושמרתי את זה חזק חזק בלב ולא אמרתי.
חשבתי שאתה גם רוצה אותי, והחלטתי לומר לך.

אהבה נכזבת
"האיפור שלך נמרח." אתה אומר לי לאחר כמה שניות.
"צדקתי... את מזויפת כמו כולם..." אתה לוחש ופותח את הדלת. אני
יוצאת החוצה, מסתכלת עליך בפעם האחרונה, מתחננת שתיקח אותי
בחזרה, מסתכלת עליך בעיניי הירוקות שמביעות סבל וכאב ואתה לא
משפיל את מבטך אפילו.

"תן לי לצאת מפה!!! תן לי למות!!! בבקשה נתי אני מתחננת!!!! רק
תן לי למות!!!!" צעקתי.
"אבל למה את כ"כ רוצה להתאבד?"
"כי איבדתי הכול. הדבר היחיד שהיה לי טוב איבדתי אותו. הוא עזב
אותי.
עזב אותי בגלל השיגעון שלי, השיגעון שהוא הביא עליי!!!"

ייסורים
אבל קשה לי לשלוט בזה, השקר יוצא אל אוויר העולם ואני ממשיכה
אותו. ואני רוצה לעצור אותו, באמת!!! אבל זה קשה, הוא יצא...
ואז אני מבטיחה לעצמי יותר אני לא אשקר אבל אני לא מצליחה, אני
לא שולטת בשקרים שלי.

מכתב
הייתי איתך בתקופה הכי גרועה של החיים שלי.
כשאמא שלי מתה מסרטן ואבא שלי היה אומלל ובכה אל תוך בקבוק של
וודקה, כשחשבתי שאין לי כבר סיבה לחיות, כשאח שלי התחיל לאבד
את הצפון, וכשאחותי רצתה להתאבד.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אבל הכוכב לא נופל
ואתה נשאר רק עם המשאלות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אתמול בלילה לפני שהלכתי לישון הרגשתי כ"כ לבד.
כבר הרבה זמן שלא הייתה לי את ההרגשה הזאת.
ואתמול הייתי מוכנה לתת הכול רק בשביל ללכת לישון איתך.

היפרדות
ניסיתי לעשות את הכל טוב ויפה, הסתרתי ממך דברים בשביל שלא
תערער את המחשבה הטובה שלך עליי, ניסיתי בכל כוחי שהכל יהיה
מושלם.
ואני באמת לא מוצאת משהו רע שעשיתי לך.
אז למה אתה לא אומר לי כבר מה קרה?!
למה אתה נותן לסבול ככה?!

אני רוצה נס.
אני רוצה שנס יקרה ושנהיה ביחד.
אני רוצה לחיות בסרט או בסיפור וככה יהיה לנו סוף טוב.
אבל כמו שאמרתי... אני רוצה...

יש לך חברים, הרבה חברים, אבל בכל זאת אתה מרגיש בודד.
יש לך גם כמה חברים טובים שלכל אחד מהם אתה יכול לפנות תלוי
בבעיה.
אבל בכל זאת אתה מרגיש בודד.
יש לך משפחה אוהבת ותומכת אבל אתה מרגיש בודד.

כשאתה אוהב מישהו אתה נותן הכל בשבילו.
אתה אוהב אותו ללא גבול ומצפה לאותו דבר ממנו.
אתה מצפה לא להיפגע ממנו בסוף.

Now nothing can change what you mean to me
ולמרות מה שחברות שלי חושבות אי אפשר לשנות את מה שאתה בשבילי.
ואולי אתה באמת מנייאק אבל למה אף אחת לא מבינה שאני קיבלתי את
היחס הטוב??? איתי היה לך יחס שונה, אהבת אותי כ"כ, אז מה
השתנה עכשיו????

אף אחד חוץ מבני המשפחה לא יודע שיש לי מחלה כי אני לא רוצה
שידעו, שידעו את הסוד הכי אפל שלי שמשפיע עליי במשך כל החיים
ויישאר איתי לנצח אני מניחה.

מכתב
בחיים שלי בחלום הכי מוזר שלי לא הייתי יכולה לדמיין שזה
ייקרה.
ואיכשהו קצת נעלבתי שלא סיפרת לי לפני, הפתעת אותי לגמרי.
פתאום אמרת לי שאת עוברת לברלין.
ואני לא ידעתי איך להגיב, מה לומר, לא ידעתי מה לעשות והדמעות
פשוט זלגו. ורק מלהיזכר איך זה קרה אני בוכה

מכתב
יש גבול לאהבה?
כי אם כן אז אני כבר עברתי אותה...

מכתב
אדם אף פעם לא יודע מתי חייו הולכים להשתנות מקצה אל קצה, הוא
יכול לקום בבוקר ולהרגיש כרגיל. הוא יצחצח את שיניו, יתקלח,
יתלבש אולי אפילו ישתה קפה ויצא לעבודה. הכול ילך כרגיל, הוא
לא ירגיש שינוי ממש מאתמול או אפילו לפני שבוע. ואז... ואז
יקרה משהו טיפה שונה,

אהבה נכזבת
הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה להתאהב בידיד הכי טוב שלך.
וזה מה שאני עשיתי...
התאהבתי בידיד הכי טוב שלי.

יסורים
אני רוצה לברוח מפה.
לעלות על מטוס למקום שאף אחד לא יימצא אותי.
לא לדבר עם כל אלה שרחוקים ממני, כי אין לי כוח, אני רוצה
לברוח.
אני רוצה שתבוא איתי לשם, שנוכל לדבר.
שאני אוכל להסביר את עצמי ולקוות... לקוות שאני אקבל את מה
שמגיע לי ממך... אני רוצה לברוח.

יסורים
כ"כ כואב לי...
הדמעות לא מפסיקות ליזול ואין לי מושג כבר מה לעשות ואיך
להתמודד עם הכל. בא לי ללכת לישון ולא לקום יותר לעולם.

זכרונות
למחוק את הצלקות הרבות מנפשי המצולקת, למחוק את הכאב הרב מהלב
הכואב, למחוק מהראש את הזיכרון של אותו נאצי רוצח אל מול עיניי
את אבי ואימי...

מכתב
ולא ציפיתי שאתה תעשה לי כזה דבר.
הבן אדם היחיד בעולם שחשבתי שהוא מושלם מכל הבחינות.
ואז זה קרה, וגם גיליתי דברים שלא רציתי להאמין להם אבל הם
נכונים... ועכשיו אני יודעת ששיקרת לי יותר מהכמה פעמים ההם.

אהבה
"בין כל היפות האלו את היית שונה"
היית שונה מכולם. יכולת לנצל אותי חופשי בגלל שאהבתי אותך.
אבל אתה לא... היית נחמד אליי.
היית משהו מיוחד, משהו שונה.

מכתב
אבל מור, מה אני בלעדייך?! אני כלום...
לא, בעצם...
רינה ומור, בלעדיכן אני כלום!!!
אתן לימדתן אותי הרבה דברים!!!

כואב לי עצם המחשבה שבן אדם הוציא את כל הכעס, הכאב, הבכי,
הצער, הסבל, השמחה, האושר (וכל שאר הרגשות שיש) ואז אני באה,
אחת שלא מכירה אותו ולא יודעת איך כל זה קרה.
אני באה ונותנת לו ציון נמוך על הרגשות שלו, על זה שהוא לא
יודע לכתוב אותם כ"כ טוב.

מכתב
מישהו פעם אמר לי שאם יהיה לי מזל כשאני אהייה גדולה אני יכיר
בן אדם מדהים, בן אדם ששוה הכול, בן אדם מיוחד שיעזור לי כשאני
אצטרך....
אני לא צריכה להיות גדולה כי את הבן אדם הזה הכרתי עוד מתחילת
החטיבה אבל "קיבלתי" אותו בגיל 15.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ומהיום שהתנשקנו בפעם הראשונה ופחדנו להיות מבוגרים אני אוהבת
אותך, יותר מכל אחד אחר. אני תמיד אוהב אותך, זה לא משהו
שישתנה... לעולם!
גיא, אני לא רוצה שניפרד, אני לא יכולה בלעדיך!!! אל תעזוב
אותי עכשיו... בבקשה גיא...

ואז הוא הסתכל עליי ואמר לי תראי. פתאום ראיתי אותו שוכב על
הכביש בצורה מוזרה עם האופנוע מעליו, מלא דם מסביב. והוא שוכב
לא מסוגל לזוז מרוב כאב והוא רק לוחש משהו מוזר ולא ברור.




אם איש אחד אומר
לך שאתה גמל אל
תקשיב לו, אם
עוד איש אומר לך
שאתה גמל אז כבר
תקנה אוכף.






עובדת עצות


תרומה לבמה





יוצר מס' 7383. בבמה מאז 2/11/01 23:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטע דניאל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה