|
natasha
זכרון מאהובי:
בין זרועותי יושבת מלכה.
עיניה נעוצות במסך הקטן, מוציאה עיניים ולו במאמץ
למצוא מגילונת אלקטרונית מאהוביה השונים הפזורים
ברחבי הכפר הגלובלי והווירטואלי שפרוש לפניה...
מאי שם מנצנץ לו חותם מוכר המעיד על רץ שליח הרוכב
על סוס טרויאני וידו אוחזת בגליל אפרפר משהו הסופן
אל תוכו מכתב מאהוב רחוק-קרוב שטרם יתבהרה זהותו
המלאה.
ובפרוס הרץ את יריעת המכתב תזהה המלכה את כתב הנסיך
המעטר את מכתב האהבה הנדיר שפורט ישירות על ליבה
הקליל והרך שמוצא את דרכו אל איש חלומותיה דרך שורות
חיות אלו.
וקוראת היא שוב ושוב את אותם משפטי לב קורעים
המספרים על געגועים שלבית רחוק שאף פעם לא דרכה בו
רגלה אך שוב מתגנבת אותה תחושת חום שמסלקת אפלה
קרירה מעל מחשכי לב ומבשרת שאי שם , פעם, היא היתה
שם, אחרת, שונה אך לפחות שלמה בזרועות אהובה.....
השמים בוכים איתי
בלי סיבה
|
הדמעות זולגות במקלחת
והמים מנסים לשטוף זיכרונות
|
הגעתי למסקנה שאתה אשם בכל
אני מאשימה אותך
מה שאומר שאתה לא חף מפשע
הטבעת בי חותמת
|
אתה לא כאן
רק שמים כחולים
שעושים לי דווקא
|
האהבה אלייך היא כמו סם ממכר
בדיוק כמו קראק, הרואין או כל סם אחר
|
הוא לא שלי עכשיו, הוא שייך לאחרת.
אחרת שייכת לו.
|
עננים בשמים
גורמים לי לחשוב
|
הזכרונות לא מפסיקים לקלוח
כמו דם שניגר מפצע פתוח
|
נו נפרדנו ומה זה נתן?
סתם עצבות שחבל על הזמן
|
נמצא בבועה שלך, ולי בא לקחת סיכה חדה ולפוצץ.
אבל עובדה שאני ממשיכה ולא מפסיקה וכנראה שיש כאן כח עוצמתי
ואנרגיה מושכת. מונעת מעצם ההנעה....
|
|
|
אם תדחוס חזק
חזק ותשאיר פתוח
בקצה תקבל
ג'מייקן סטייל.
באחריות.
המבין שמבין. |
|
