|
 תמונה מתקופה יפה לפני הגיוס (סיני...)
עוד נחזור אלייה...
|
את שמך צועקת ברחובות העיר, בשעה מאוחרת כשהירח מאיר.
הריח שבבית מזכיר את אישיותך, וכל דבר מזכיר לי את יופייך.
אמא?
|
קשה להתמודד, קשה להבין.
בעיות בראש רצות, ולא יודעים במה להתחיל.
|
המציאות הקשה לפתע תוקפת את התקוות.
החלומות מתנפצים לאשליות.
אש בוערת בתוכי, ואני נלחמת. נלחמת עם עצמי.
|
בזמן האחרון אני חושבת,מדוע בעולם הזה אני קיימת?
אני חושבת על כל מה שעברתי בחיים.
על המסיבות, המריבות, החברים.
|
רציתי אותך, רדפתי אחריך.
חיפשתי את נשמתך, את האור שבעיניך.
|
שוב אותה תחושה שהפעם זה נכון.
שוב אותה תחושה שהפעם זו אהבה.
|
לכל אדם יש עולם משלו. עולם חלומי וקסום.
אך כמו בכל אגדה, גם בעולמות אלו נמצאת אי שם המכשפה.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
