|
"The only way for peace without.....
is to find the peace
within !"
כמו מעליו מחליקות המילים של הילד הרע, עוד כוסית התרוקנה
וחמימות מתפשטת בדרכי הבליעה. הגרוש מרים ראשו ואומר: וואלה?
שוב משוטט מבטו המרחם לעברה כלוחש: קומי, אסור לך לסבול, לכי
מכאן...
|
פעם הייתי רוצחת שיחה כזאת בשניה ראשונה.
לא מחכה לשניה שתבוא.
בשלישית לא היה מתקשר לעולם
|
נשאר לעמוד כהלום ברק בלי רעם ומבול של שטויות שניתך עליו
באחת. ומה בסך הכול ניסה? להיות נחמד?
|
זוכר אותה, את החבר(ה) שלו?
מחקתי אותה מהזיכרון שלי... משמע היא לא קיימת, לא זוכרת אפילו
איך קוראים לה. עשתה סוף כל סוף את הטעות שלה חיכיתי, ואפשרה
בטיפשותה את מהלך-המחיקה. מה היא עשתה?
|
אם לטימטום היו רגליים הוא היה בורח
ואם היה לו גם זנב, היה מקשקש בו לטשטש עקבותיו.
|
למקום שאליו אלך...
במקום שאליו אבוא...
המקום שממנו לא אשוב...
זה המקום אקרא לו אחר
|
בין ים לימה גלי-אש נושקים
בגופת ספינה עטופת מפרשים.
איש ואישה בבטנה ספונים
מפליגים בנתיב לוהט יצרים.
|
חיים משתנים מדקה לדקה
פעם תקוה ואחריה - דממה
|
התעוררתי מאוחר ...
מיסכן ה"ירקן "
מאוחר ....
לך תסביר לו שהיום חג !
|
לפעמים ... בלי זרימה יש חיים
הם עומדים ... ועוצרים
אך ממשיכים לנשום את החיים.
ולפעמים ... בלי זרימה אין דבר
|
ברגע של לאות חושים
בזמן שידינו עוסקות במישוש
מחליקות על קוצו של יוד
ומחליפות אותה באחרת...
|
אמת של מה?
שלי, שלך או שלו?
שלה
|
כמו רעם ביום סגריר
כמו טעות בשעה דחוקה
כמו פעם
|
זמן כמו אוזל
בשעון החול
מגדלים עשנים
סמלי .....
|
בראשית היה ...
שנתחיל מבראשית ?
בראשית היית ...
עכשיו ... אני רעב
|
נתן בראש וברח
אבל, אף פעם לא שכח
ענד בה טבעת בכוח
זרע חיים במוח.
|
שירי לי גיטרה מי קוסם בך
כשאת אבודה
בין סדיני חלומות
לחשי לי גיטרה מי שורר לך
|
להט בראשית, שארית כוחות, לצעוד בשבילו, איתו
|
גרבונים תולים במקלחת
שלא יסתבכו בין הרוכסן של המכנס
ואולי זה המכנס שנרטב
בגלל קשיי "אטב"
|
נרדפות לבתים
ברחובות חסרי מספרים
גינות מסתור
דמויות בשחור
|
שירים על אבדן קרוב
שארע בין אם אתמול,
אי שם בשלשום,
אפילו אי שם בחלום
|
כל אחד משנינו ימשיך לדרכו
אולי נחלוף שוב אחד בדרכו של האחר
ואולי נחצה במעבר עוקף
יתכן .. אולי לא
|
בגן עדן של שוטים
יונה וזית.
בין סורגים
עורב בנה הבית.
|
לפעמים הקסם הוא המהות
העולם יביט דרכו
כצופייה למחר שיבוא
|
אי שם, בממלכת איאולוס
תורמים נשמות
מחכות בדממת נטיפים
לעולם הבא
|
הרגשתי צורך לרשום לו
כי גם מלאכים בלבן ... הם לפעמים
מלאכי-חבלה.
|
זר חלף בדרכי
צרב בי
החזיק בידי
ואמר ..
|
אחרי הרעש יש שקט
אחרי הגשם באה הקשת
לכולנו יש תקווה אחת
ולא בנו אהבה לאחת
|
החותם של אתמול
מתעורר בנו כמו עוף החול
ואז עבר גל קטן ומחק את הכל מהחול
כמו דף חדש בצבע כחול
|
התעוררתי מאוחר ...
שכב מחרחר בקול מנסר
כחולם בסרט
"מלתעות" בדיבוב כלבי .
|
זה חלום
שחבל ממנו להקיץ,
לעולמים.
|
לא אוהבת טלפון
אוהבת גלידה
אורגזמה...
|
ישב בלש בקצה שולחן
הוציא כרטיס עליו רשם
ידיעה חסרה בעיתון
"נעלם בשלום"
|
כל השאלות הרצות בתפזורת
מדוע ולמה ואיך וכמה האם ואולי היתכן וכיצד
כל התשובות המונחות בערמה
|
אוספת
שוזרת
אובדת
נעלמת....
|
כשאתה מאוהב, אין לך זמן
וכשאתה מסיים להיות אומלל
הנייר וכל הסובב - נגאל.
|
אוצמת הומיה
בתוך הדממה
עוזרת כח ברצוני
מתפשטת לאט
|
אדם לעיתים רוצה את הלבד שלו לעצמו.
ימים שאתה עובר לבדך, בכוחות עצמך, סביבך המון רב אך אתה שלך
ב-לבד
|
ואפילו יקראו לבני
כשם בנה : אלישע
יהיו ילדים
של הורים אחרים .
|
למרות שיש אהבה בעולם
השינאה, הקינאה ויצר הרע
ממלאים את רוב היקום.
|
ירח דומם עת הלבנה
שמש רוחש כבוד בדממה
עינו צורבת כחמה שחורה
זמרתו, שופר תיגר מלחמה.
|
לילה יורד
מתפשט כישן.
יום עולה
מתלבש כחדש.
|
שלשום / חלמתי אותך.
אתמול / ביקשתי עוד.
היום / רוצה לעיתים.
מחר / .......
|
בשקט בוכה לי, בשקט
דמעות זולגות לאט
עצבות שולחת זרועות
עוטפות באלם, מלטפת.
עומדת מול המראה
|
מנגינה חרישית עוברת
בלאט לך נושקת
ונעלמת
משאירה צליל זר
|
אבי ילדי אבן מחצבת
רעי חרוט לעד במצבת.
צרר את ליבו
לא השאיר מדמו.
|
למקום אליו אלך
לא קוראים ראש ואין בו פינה
המקום ממנו לא אשוב
זרוע רסיסי ארגמן כזנב שביט חולף
|
חמה שקעה בצפון מותירה לבנה חצויה
באפלת עולם אחר מונחת בדממת רפאים
כאחרית עשנה בפאתי היקום
מותירה רסיסי חיים מתנפצים בדממה.
|
אנו, אנשים קטנים
היושבים על פיסת ארץ קטנה
עולם לנצח נצחים
נזכור.
|
בזמני אפלת מכאובים
הדליק נר
לימים אחרים
מאושרים
|
באפלת הכלימה רק מילה בודדה
תישאר חקוקה,
ומעט לעט תצעק בקול לבן מסונוור
. . . "נקמה"
|
נקישות הגלים
כתופים עתיקים
מרקדים מפזמים
את שיר הבוגדים
|
רגליים פוסקת לוע פוערת
והופ, זבוב קטן בולעת
עדנה כבר אמרנו
זיקית מתהפכת
|
ערס בוכה כשהוא לבד
עם אח'שלו - הוא גבר
נושך כריות ושמיכות, עטוף נוצות
ברווז עם רגליים קרות.
|
מודה באשמה ...
זו פנטזיה לשמה .
מנה היא אורגזמה
חצי היא זיכרון
|
לא ליגוע בסגול
הניחו לו בעוז לגדול
בשלווה גלילית לנבול
|
אמסטרדם רחוקה
נפשו עצורה בתל אביב
מתפוצצת לרסיסי חיים
מסורגים בניאון שורף
|
הצליל הופך למוכר
ולא מנוכר
כי אחרת
אין לו מחר
|
רסיסי זיכרון
שורות אפורות של חיים שלמים
שאין להן עוד שחר
מחר.
|
עצב צחוק דמעות ושמחה
רגש שמחפש חללים ריקים
|
את דמעות התמימות מזמן ניגבנו.
במקומן מבצבצות דמעות שונות,
מלוחות עד אימה, זולגות בדממת יגון
השמחה והאהבה נעלמה בריקנות הכאב.
|
תלול במעלה ובמורד
חלול ההד בסופו
מהבהב כגפרור אחרון.
|
נותרת לבד שם באי-שם
כאשר הכאן והשם יפגשו
גם אתה ואת תתקרבו
|
נכון שכבר מזמן
השעון צלצל חצות
ואתה מעולם לא הרגשת
את הדקות חולפות
|
בריחה לדרך חצויה
קיר נעלם גם פרוזדור נמחק
סוללת בדמה את דרך השממה בין שמים למים
משלימה בדרכה שקיעה אחרונה.
|
כמנגינת רעשנים עתיקים
ריש לקיץ שחולף
ראש לחורף שעוטף.
|
תקוות שווא....
לא הייתה תקווה מעולם .
|
השקר הוא האמת הכי שיקרית
והאמת היא שקר הכי אמיתי
ואז ...
|
שמעת עלי ?
מרטיב הכל
אני כבר רטוב
להרטיב אותך ?
|
אני בכלל לא חושבת על זה...
זה, כלומר להתפשט/סקס... זיונים וכזה
ואתה... הראש שלך מתפוצץ
למה שלא תמצא לך משהי
|
העכברים והחתולים בורחים.
המקקים ...עוברים בריצה מסביב שלא ידרכו בזוהמה.
כי זו ערמה של "זבל אנושי".
|
"לכל מטבע שני צדדים"
הצד החתום
והצד המוכתם
באיזה צד עדיף להיות ??
|
"פנדורות" אינן מכילות רק שדים
לפעמים דווקא הפתעות וזכיות .
אך כולן סגורות
הברירה לפתוח , לבדוק.
|
סטלה יושבת ימים ולילות באחד מהצ'טים באחד מהאתרים בארץ. במשך
הזמן היא "הכירה" עוד נשים וגברים שמעבירים את ימיהם ולילותיהם
בצ'ט - למעשה את חייהם. כך קורה שהצ'ט הופך למרכז חייהם
הוירטואליים והאמיתיים, עד כדי שקו ההפרדה הופך מטושטש עד כדי
נעלם.
|
|
|
לא, לא צריך
אור
אחת רצתה, פחדה
והסכימה |
|
