|
הראשונה מימין, זו אני
(הזכויות על התמונה שמורות לשני משמאל, הנרעם והנזעם
על כך שלא הזכירו אותו קודם)
גם תגובות שליליות יתקבלו בברכה חלקית.
מאפיין לפינת היצירה הקטנה שלי:
"הדברים שנשארים מאחור, ושאין משים להם לב, הם לבסוף
החשובים לנו מכל" (כדברי - קה נשי)
The chocolate industry conspiracy theory manifesto (or to
make it shorter, the Kinder egg)
|
אשכול היה ילד גדול
הוא אף פעם לא חשב בקטן
כששאלו אם רוצה לאכול, ענה הרבה
כששאלו אם רוצה לשתות, ענה המון
|
גבעות החול עייפות עכשיו
גבעות החול נחות
|
ריחוף עם עלים בשלכת
שיחות על הא ודא עם ציפורים
|
אם יושבים ממש בשקט שומעים את החצבים מתחצפים לירח
צפרדעים שורקות בחושך כדי להעיר את הילדים
גשם נופל כי הוא מתגעגע לאדמה
|
הכל מורכב מכוכבים קטנים
כאלה עם קווים ולא משולשים
|
החיים והאוכל, במקום לא רחוק מכאן ..
|
למה אני לא אוהבת את האינטרנט
|
הירהורי מחשבה, אסוציאציות מקריות, בעת לילה מתקדם, שנכתבו
בעפרון עקום בחושך, על פיסת דף שהוקרצה במקרה גמור, וחלק
מהמילים לא מחוברות, כי לא רואים מה כותבים.
|
אבל אותי לא שאלו
אני לא חלק בעניין
אני החלק שלא רוצה עניין
|
יציר מחשב, קריקטורה בעכבר חופשי
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
אם כל יוצר בבמה
יתרום שקל, נוכל
לקנות לבועז
רימר חיפושית,
לא החרק, האוטו. |
|
