|
טיפות
הצבע הטרי נשטף מהספסל
|
אם היינו שיר, היינו בלדת רוק מושלמת.
את התופים שמכתיבים את הקצב
ואני הקלידים הבוכיים.
אני הבס הנחוש, ואת סולו הגיטרה
עם האלתורים היפים.
|
איך מיליארדי אנשים זורמים ברחובות,
לא תמיד שמים ליבם על הפחד לאבד?
איך הזמן סוחף אותנו בקלילות שכזאת
והעולם מסתובב עם כל משאנו הכבד?
|
אני כותבת
מילותיי הן אש שקשה לכבות,
מתלקחת מעוצמת הרגשות,
חותמת זיכרונות ומפיחה פלאים.
|
הגשם מתופף על הגגות.
אולי הרוח תישא אותי אלייך.
זה לא שאני זקוק לך,
אבל כל כך קר לי בלעדייך.
|
ואולי היום
נפרוש שמיכה על הדשא
|
בין הלפני לאחרי
בין חלום למציאות
אתה תקוע,
תלוי בין שמיים וארץ.
|
מילותיי דליקות
שורפות שדות שלמים
הורסות ברגע
עבודה של שנים
|
דרור קטן
רוצה לעוף
רחוק מכאן.
|
עם השקט הזה השארת אותי לבד.
החדר אפלולי גם כשמוסט הוילון
ועלי שלכת נושרים על אדן החלון.
|
פקחי את עינייך היפות
מדוע משקפות הן מבט כה שבור
אל תזילי אף לא דמעה
לא כדאי שיראו אם יהרס האיפור
|
לאן נעלמו העצים
שאהבתי כל כך בילדותי,
שהרשו לי לגדול בצילם
והיו לי לבית אמתי.
|
ישבתי ליד החלון ברכבת
מבטי רץ אחר הנוף החולף
כבר היה חשוך
והגבעות נראו אינסופיות
|
כוחות מנוגדים
כמו יין ויאנג,
כמו קטבים הפוכים
הסוגרים מעגל.
|
אולי עוד ניפגש ככה סתם ברחוב.
לא יהיה ברור אם זו שעת בוקר או לילה,
כי השמיים ייבלעו בתוך האוויר החום
ומטוסים ורובוטים יסתירו הכל שם למעלה.
|
כל כך הרבה מונח על כף המאזניים,
תנועה אחת לא נכונה והכל ייהרס.
בסוף גם האתגר שבעניין יימאס.
|
אני והם
ממלמלים שלום בהרכנת ראש,
לוחצים ידיים במבוכה,
מדלגים על שיחת החולין השטחית
ועוזבים זה את זה במנוחה.
|
בואו ניאבד בים
נוכל לבכות ולצעוק
ולשטוף את העבר.
|
ללא נשימה להיסחף במים
אין רגע מנוח והיום כבר נגמר
לא יהיה רגע מנוח גם מחר
אולי שכחת לעשות איזה דבר
הסתכלת היום לשמיים?
|
אז שברת לי את הלב
בעונג שרפת לי את הנשמה
|
מה אם האישה שממהרת עכשיו ברחוב
מחר כבר לא תיהיה
ולא ישמעו את הדהוד עקביה יותר אף פעם
|
בחושך
בשעות הקטנות של הלילה
היא מתגנבת אט-אט
|
מה שנשטף עם הגשם הראשון
ימצא את דרכו חזרה.
חיפושית עוד תנוח תחת השמש
על פרג בקיץ הבא.
|
נשפכים ממך כל הצבעים
וזה יותר מידי
אז כל יום אני מתמקד
בצבע מסוים.
|
הכוכבים לא מודעים אלי,
לא מחזירים מבט
כשעיניי נשואות מעלה בפליאה.
|
עמוק בארון
קופסאת קרטון
מעלה אבק
|
אם ליבך ירצה לשיר
ואצבעותיך יפרטו מעצמן
את המנגינה האהובה
שתעביר בשלווה את הזמן,
האם תחשוב עליי?
|
עליתי על הרכבת של חצות
לא אכפת לי מה היעד, חשוב לי המרחק.
הקרון ריק, ומארחים לי חברה
רק המחשבות שלי וכמה גרושים בארנק.
|
אז אתה יושב עטוף בשמיכה
עם שוקו חם
מול אותו סרט ישן ומנחם.
|
|
|
יום אחד סוס
חמור וכלב יצאו
לטיול.
"האו האו" אמר
הכלב
"איה איה?" שאל
החמור
"הי הי הי הי
הי" צחק עליו
הסוס.
"איה איה" נעלב
החמור
ומה אתם חושבים
ברווזים
וברווזות שעשה
הכלב? נכון! אמר
"האו האו" ופתר
את הבעיה.
הגורו יאיא מספר
לברווזיו סיפור
לפני השינה.
כולם מרוצים,
חוץ מהחמור,
שעדיין נעלב. |
|
