|
נמסיס נולדה פעם, לא יותר מידי פעם, בשנת 1987.
לא מוכשרת במיוחד אבל מנסה.
היא גם מנסה לחשוב על משפט מתוחכם או משעשע לכתוב פה
אבל לא עולה לה שומדבר כרגע בראש, אז היא פשוט תכתוב
שהיא מקווה שעם הזמן יצטברו פה קטעים שונים
ותגובות.
אממ... חוצמיזה היא אוהבת לישון ושוקלת להתחיל
ולשמוע מוזיקה אירית.
לאחר מספר שעות של מעוף נמוך וזהיר באנושות החלה להרגיש שהיא
חוזרת לעצמה. זמן מנוחתה הגיע לתומו- עת לשוב.
|
דמעות זולגות עוטפות פצעים שנדמה שמגלידים לי בלב
וים של שתיקה מציף אכזבות
חולות מדבר החלומות מתעופפים ומתפזרים במציאות,
הופכים לגרגירים חסרי משמעות באוויר
|
מתיקות מחבקת ומגנה
ההתחלה
ואז אפרוריות ושבירות
הפסקה בהצגה
|
הייתי רוצה שתאהב אותי כמו שאני אותך
שתחלום עלי כמו שאני עליך
|
תאגור כוחות בפטריוטיות מרשימה,
תביט השמימה לעבר הירח ותבטיח נקמה.
|
רוח בחוץ, מנשבת בין העצים
חפצים מתעופפים
|
ותוהו ובוהו על פני הארץ
ורעש איום
ואימה
|
מהרגע שהגעתי הם שנאו אותי, תעבו. הייתי רוצה להגיד שבהתחלה זה
היה בסדר. אבל זה יהיה שקר. אף-פעם לא היה בסדר, מהיום הראשון
שהגעתי לכאן.
|
|
|
יש לי ירקות
טריים, ובאים
אורחים
ארגנטינאים. לו
היה לי עוד
בשר!
משאלה של אישה
קטנה מסויימת. |
|
