|
 תודה דאלי.
נשארת פה, ותמיד תשארי... בצורה הטהורה, הטובה, שבה היית. |
 109741417 Nemes†s
נמסיס הוא תומר, שבחר את הכינוי הנ"ל למרות שההשוואה
לאל יווני נראית לו קצת אגואיסטית. מילא.
הוא בן 16 ומשהו, שומע מטאל ופרוג, מנגן גיטרה,
וסובל קצת יותר מדי.
הוא נקבה בלב ובנפש, אבל סטרייט לחלוטין.
סנטימנטלי, רומנטי יתר-על המידה, רגשני, מלודרמטי,
מוקצן, הומופוב, מנוסה, ולא שפוי זמנית.
הרבה זמנית.
הוא הגיע להחלטה סופית והוא היה בטוח בעצמו עד כמה שרק אפשר
כשפתח את הדלת ונכנס לחדרה.
היא ישבה על כסא בפינה והסתכלה בו.
|
היא כיבתה את המנוע, יצאה החוצה, הדליקה את הסיגריה והתיישבה
על מכסה המנוע בקור המקפיא, מענישה את עצמה.
מקפיאה את גופה בכח, מרגישה את הסיפוק העז שבלהכאיב לעצמה,
להעניש את עצמה על ההתעלמות; על האפאתיות שאפשרה לה לשכוח,
אפילו לרגע.
|
אני חושב...
אני חושב שיהיה מוזר שלא לחיות רחוק אל תוך המציאות.
אני חושב שיהיה מוזר שלא לחיות מחוץ לבועה.
אני חושב שאיני יודע.
מה עושה הכאב המדפיס עצמו על פני שורות של דיו?
מה עושה הדיו כאשר עליו לשאת בעול?
מה עושות המילים על גבי הדף?
|
רציתי, אבל לא יכולתי.
יכולתי, אבל לא ניסיתי.
ניסיתי, אבל לא מספיק.
הספקתי, אבל לא נשאר זמן לחשוב.
|
|
|
אתה חי?
יגאל עמיר מדבר
לעצמו. |
|
