[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נאמנה לחורף
ואני רואה אותי
וכל עיניי מכוסות שכבת דמעות
ושפתיי מחייכות אליי מהצד השני של המראה
ואני מתעצבת קצת.
ואוהבת אותי יותר.

ICQ 42158862 42158862
אל היצירות בבמה האהובות על נאמנה לחורףאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נאמנה לחורףאל היוצרים המעריכים את נאמנה לחורף
"וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי
כדיי להביא משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי,
כמו מבית שעומד לההרס,
או כמו רובינזון קרוזו מן האניה השוקעת לאט
אל האי, כך אני מוציא מילדותי
דברים וזכרונות להמשך חיי."

יהודה עמיחי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל כך הרבה פעמים אמרתי לה "די מותק, תפסיקי עם השטויות האלו,
את כבר ילדה גדולה - עוד מעט בת 20. חיילת בצה"ל לא צריכה
בועות סבון"

אימה
אני מתיישבת על המזרן, הסדין מחליק מגופי הערום ואני נשארת
חשופה לאוויר המסריח שלך, לדירת החדר העלובה הזו.
רוכנת מעלייך- מביטה בפנייך, אתה מחייך מתוך שינה ואומר שם של
מישהי- וזה לא היה השם שלי. "תנשמי עמוק סיגל" , אני אומרת
לעצמי

זכרונות
למדתי לאהוב את השמיים של הארץ, את צמרות העצים, את חוטיי
החשמל שנמתחים בין העמודים, אפילו את הכדורים הכתומים שנתלים
עליהם במרחבים. למדתי לאהוב את הגבוה, הכל דרך שמשה קדמית של
מכונית לבנה.

זוגיות
את מעבירה אליי את הג'וינט בעיניים צוחקות,
כמה זמן חלף, אני מנסה לחשב.
אולי שנתיים, אולי שלוש - אני כבר לא זוכר.
אני לוקח אוויר נקי - "שיהיה מה ללכלך", את תמיד אומרת -
את המשפטים שלך אני תמיד זוכר.

געגוע
"איך זה שבכל השנים שאני חיה מראים מיליונים של סקרים
במלאנתלפים מקומות, על כל האוכלוסייה ואף פעם לא קיבלתי טלפון
שרוצים לעשות סקר ולשאול אפילו במי אני בוחרת או איזו מן אבקת
כביסה אני קונה?"

ארצישראל
הרבה ירוק זית, והמון המון צבעים של כומתות, והמון שקיפות של
דמעות שאני יכולה להבחין בהן זולגות מתחת למשקפייי השמש שלהם,
בשביל להסתתר מאחוריהן, שאף אחד לא ייראה,כי חיילי צה"ל צריכים
ליהיות חזקים

זכרונות
ואני רוכבת על אחד מהם- רכיבה איטית ומוזרה,
דמעה אחת יורדת במורד הלחיים,
מתובלת במליחות עדינה, נשברת על הרצפה.
אני קמה ללא כל תחושת כאב, ומחייכת.

מלאכים אלוהים והשטן
הגעתי אליו כשעלתה השמש, היא צבטה אותי בלחי, ואני חייכתי אליה
חזרה. השטן שלי שכב בתוך קופסא קטנה מעץ שאני קניתי לו פעם,
כולו ורוד- האדום נמוג מפניו, והוא מביט בי, בעצבות מרשימה, אף
פעם לא ראיתי מישהו כל כך עצוב.

זכרונות
הנה תמונה בעירום, "זה די משקף אותך לא?" שאלתי בחצי חיוך "לא.
זה משקף את הגוף שלי ככלי. איך אני משתמשת בו בשביל לקבל
קצת... חום" היא המשיכה לחפש באמצעות העיניים הסוקרות שלה, "את
מתכוונת לקבל קצת זיונים" היא לא הגיבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
אם הייתי יכולה להכנס כל לילה לחלום שלך,
שתראה אותי ,
ורק אותי,
היית מרשה לי?
היית רוצה?

הרהור
איך היא מאפרת
במאפרה שקניתי אני
כששאכטה הירוק
בוכה שתפסיק

התבגרות
ואם אתך זה שניים
ונשיקותייך על צווארי
זורמות כיין
אז שיכורה אצא ממיטתך

אתמול בלילה ,
שנינו מולנו
ונגד עצמנו
ישבנו
דיברנו ושתקנו

מצב
בין חלון למרפסת
שתי מדרגות
שם חבל כביסה מתוח
מאוד

מציאות נקבעת לנצח.
נסיונות לשנותה
רק שורפים גשרים
שפנינו מועדות אליהם.

ביקורת
הזוכר אתה פיתוי?
אינך יכול
כי לא היה
כי אם ידך היא שהושטה
אל הפרי האסור.

והיום אחריי שנתיים
אני שוב בשלג נוגסת
זכרונות של שוקו חם.

הגות
שאלת אותי פעם
למה אני כמו שאני
למה אני לא יכולה להשתנות
בשבילך
בשבילי

למה לי?

געגוע
לפעמים
אני מודה
בחושך לבד מנסה
לטייל בתוכי
ביחד עם ההיא
הרטובה

בדידות
אני מביטה בך
בשד בעל העיניים הירוקות
והאישונים המורחבים
סופרת את הדקות לאחור

ומתוך אותיות
נפערים סדקים
קמטים
כתמים
ניצניי פרחים

היית יכול לאהוב אותי יותר אם היית יושב בחדר קטן
מגלגל סיגריה ומקשיב לי משתינה בשירותים,
אבל זה לא קרה.

קובץ שירים
זכרונות זולגים ממני
בצד השני של המראה

טיפות של מים על עורך
מבדילות אותך מכל השאר

נוסטלגיה
עוד פעם אחת
של חורף

יחסים
מהתקרה של איזה חדר
נמתח לו חבל
קשורה אליו בצווארה
בובת ברבי עירומה.
אני משחקת בה.

יש שיגידו
שהחלומות שלי אינם שאיפות
ושכל האנשים בחיי
בשבילי הם רק אוסף של בובות

עכשיו את רחוקה
שבורה מבעד למסך קטן

געגוע
והזכרון
הכי חזק
הוא ריח
שחלף לו לאט
לאט


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
אני,
ידי קטנה מחמנייה זהובה,
מאוגרפת בתוך ידך שנראית ענקית.

חמש אצבעות על ידית האחיזה.
אני נופלת למצב שכיבה, רגל שמאל מתמתחת,
כף יד שמאל שלי אוחזת במדפסים - כפי שהייתי אוחזת בך חזק.
דורכת את הנשק.

יומן
מסתכלת במראה, כל השיער שלי יבש, האיפור נמרח כמו זיעה.
למה אני כ"כ מגעילה את עצמי הבוקר? בזוית העין אני רואה אותך -
שקוע במראות הנוף הנשקפים לעינייך מבעד לחלון. עצוב לי לראות
אותך ככה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אנחנו זוג בתוך קלף מצוייר.
שנינו ערומים כביום היוולדנו, בינינו מחזיקים ציפור לבנה.
צדנו אותה במדבר.

בטח שראית
איך שהלכנו אחרייך
כמו אז
בטח אמרת לעצמך
שהיינו צריכים להישאר בחזית
בטח חייכת

הייתי שם אתמול, בחנייה של הרובע היהודי, היכן שהישקפנו לנוף
ומבטינו נשקו לעצים. ישבתי לבדי, מידיי פעם עבר שם ג'יפ צבאי
שממנו חייכו אליי חיילים, כמה אירוני הוא חייל מחייך.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (20 יצירות מאורכבות)
כדי שהמחשב יהיה
אידיאלי, הוא
צריך לצאת
למילואים, לנסוע
לחו"ל ולענות
"מצטער, טעות.
המחשב הוא בסך
הכל בנאדם".


תרומה לבמה





יוצר מס' 1492. בבמה מאז 30/12/00 2:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנאמנה לחורף
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה