[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על נלי קלייןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נלי קלייןאל היוצרים המעריכים את נלי קליין
סטודנטית שנה א' לפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת
תל-אביב. מבלה את כל זמנה בלימודים, עבודה והרבה
שנות צהריים. אם נשאר קצת זמן פנוי משתדלת גם לאכול,
לשתות ולנשום.
גרה במעונות (כי אין כסף לדירה), אבל אוהבת נורא את
השותפה (כי היא קצת משוגעת), את השכנות (כי הן
יודעות לבשל), ואת החדר הקטן והמבולגן שלה (כי אין
בו אמא שמכריחה לסדר).

אוהבת לצייר (על קירות), לנגן (על פסנתר),  ומדי פעם
(כשיש מוזה) גם כותבת.
לפעמים יוצא טוב, פעמים אחרות פחות. השאר נתון
לשיקולכם...

שלכם, נלי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור ילדים
אמא שלי היא הכי יפה מבין כל האמהות בכתה. נכון שהיא כל הזמן
בדיאטה, אופס, התכוונתי שהיא "שומרת", זאת ההגדרה המדויקת. היא
אוכלת רק חסות ושותה רק מים מינרלים. אבל אף פעם לא ידעתי שהיא
באמת חושבת שהיא שמנה. חשבתי שזה סתם קטע כזה שבאופנה עכשיו,
להיות בדיאטה.

קובי קיבל את החפושית ליום הולדתו ה-18. כבר אז החפושית לא
היתה כ"כ חדשה, ולהגיד לכם את האמת אפילו היא בעצמה כבר לא
זכרה אם היא יד שלישית או רביעית. אבל החפושית ידעה שקובי אוהב
אותה, למרות שפעמים רבות הוא היה כועס עליה ע"כ שהיתה צמאה
ושתתה יותר מידי דלק,

עושר ובת הזקן ערכו חתונה מפוארת ביותר, עם אלף ואחד מוזמנים,
שביניהם, נכללו כל הקרובים הסלבריטאים של עושר. הם אפילו דאגו
להביא כל מיני מתנות יפות ושימושיות כמו מכונה כזאת שמוציאה את
הצ'ופצ'יקים הירוקים מהעגבניות, ועוד כל מיני דברים שכולם
רואים בערוץ הקניות

זוגיות
חודשיים שלמים לקח לך להתגבר על הפרידה ממנו. הוא זרק אותך כמו
חתיכת מפית משומשת. את נזכרת איך חיפשת נואשות נחמה, אצל חבילת
הקלינקס הדו שכבתיים, והם, מצידם, כל מה שהצליחו לעשות זה
לספוג בשקט את כל מפלי הדמעות שרק יכלת להזיל, אבל נחמה סרבו
לתת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
אחרי הלילה
ניסיתי לדבר אתך כמו אישה
על צרכים שונים, מרחב וקבלה
אבל בתוכי זעקה הילדה
"אתה לא רואה אותי, אני נמחקת!"
ולא שמעת לא את זו ולא את זו

אהבה
אני אגיע מחר חזקה
וצעד בגו זקוף
על אף שאהיה מחופשת
וגברים יביטו בי בעיניים בוחנות

בדידות
אני מרגישה את בדידותי ביתר שאת כשאני איתך
אתה ישן לצדי ואני חולמת עלייך
על צחוקך ועינייך החתוליות

כאב
באמצע היום אני מגיעה אלייך
ופוגשת את עצמי לשעה קלה
הזמן מאט
העולם בחוץ הופך שקט
ויש רק אותך ואותי

קצרצר
כה יראתי מהרגע הזה
שבו תביט בעיניי
ותגיד לי שאני מגורשת

ארוטי
מה יהיה על כל התשוקה הזו שבי
שלא ימצא לה עוד מימוש
גופי ממאן להכיר בהעדרך
ומשתוקק אלייך כאילו היית לצדי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתה עולה על אוטובוס וילד קטן מפנה לך מקום. "אתה יכול לשבת פה
סבא!" הוא אומר בקול מתקתק. פתאום כל הגוף שלך מתחיל לרעוד.
אתה קולט שאתה כבר בן 63 ולא עשית כלום עם החיים שלך. לפתע
הסוף נראה לך מוחשי כ"כ, מאיים ומפחיד. ואז אתה נזכר בחלום הזה
שהיה לך

הבחורה היפה עם העיניים הכחולות שעומדת בצד מחייכת. הבחור
שעומד לידה בטוח שזה אליו. האגו שלו משמין בקילו, והוא מחזיר
לה קריצה. מה שהוא לא יודע זה שבעצם הבחורה היפה מאוהבת בחבר
שלו, שרוצה רק לזיין אותה כדי להוכיח לחברה הקודמת שלו שהוא
שווה משהו.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
זה מזכיר לי את
מילותיה
האחרונות של
סבתי זכרונה
לברכה...

"נכדי האהוב,
מדוע אתה חונק
אותי?"



זוזו לסטרי,
נכדה של סבתו,
מעלה זכרונות
וגירה


תרומה לבמה





יוצר מס' 2397. בבמה מאז 29/3/01 23:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנלי קליין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה