[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נקודת הנקודות
ICQ 228732378 228732378  Darkin

אל היצירות בבמה האהובות על נקודת הנקודותאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נקודת הנקודותאל היוצרים המעריכים את נקודת הנקודות
"We can forgive a man for making a useful thing as
long as
he does not admire it. The only excuse for making
a useless
thing is that one admires it intensely.
All art is quite useless".
(Oscar Wilde)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא ישבה מולי, ובמשך שעות הקשיבה לכל הבעיות שמטרידות אותי
והביאה עצות שימושיות. כאשר לא דיברה, היא הקשיבה עם מבטה נח
עליי עם עיניים מבינות ושפתיים מעוקמות בחיוך עדין ומנחם.

חלום
חלמתי על ציפור כחולה. היא באה אלי כ"כ כחולה ומושלמת. ציפור
כחולה של אושר והגשמת חלומות. ואני ביקשתי ממנה שתעשה מישהו
אחר מאושר והיא עזבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
Feeding the nightmare
with hope and despair
Looking for sorrows
that no one will care

אהבה
All the darkness in the world
Will disappear
'Cause you are here

אהבה
במבט אוהב
הוא נותן לה את הלב
והיא בזעם מתעב
נועצת ציפורניה עד כאב

אהבה
אני רוצה אותה
לחוש בה בידי
תמיד להיות איתה
ושתמיד תהיה איתי

קינה
נישקתי אותה על לחיה הקרה
אך היא לא נישקה אותי בחזרה
היא שכבה כה יפה בארון מעץ
גופה עדיין תולעים לא שורץ

כעס
עומדת מול מראה שקופה
חושבת על אותה תקופה
שבה הייתי רק ילדה
בתוך ליבי יש רק סלידה

אני פשוט לא רוצה דבר
גם אם לא אחיה אף עד מחר
בשבילי גם כך הכול נגמר

עצב
בתור לחותך הוורידים
לא אנשים עומדים
צלליות של מה שנשאר

אכזבה
ריח של שרוף
בכל מקום עשן
פורשת כנפיים כדי לעוף
אך לא מצליחה לצאת מכאן

עצב
תמו הדמעות,
הן כבר לא יוצאות,
הן כבר לא זולגות,
הן כבר לא רוצות.

הרהור
אני יושבת בשקט
ולשגעון נושקת

אהבה
הו, אפלה בת השנים
האם תראי לי שוב פנים?
האם תאמרי לי שוב דבר מה?
אשר ישבור את הדממה

אכזבה
אז היה פיגוע
17 גופות
פעם היה אכפת
היום זה רק להתראות

שכול
רק אדמה יבשה
תוך מחשבה עבשה
תגיות שבורות תקועות באדמה
בה מולכים שליטי הדממה

מורבידי
אני אבודה בתוכי
דוחקת ממני שמחתי
ואושר כלל לא לרוחי
וחושך הוא אך מפלטי

ייסורים
גם אם אשרוף גופי
אשב שם ואצרח
הקור הזה שבי

אהבה
אני רוצה אליך
ולך לא אכפת
לשקוע בזרועותייך
ולו למעט

אכזבה
בשקט, בדממה
אתנך הנשמה
גם כך הינך ריקה
ולטוב עוד אינך מחכה

חלום
בארץ נעלמת
כל חלום כבר נשכח
והרוח נוהמת
סיפור על כאב בלתי נסלח

כשהשמיים עלו באש
החושך חזר לאחור
כאילו מתבייש
פנה לרוץ לשחור

ייסורים
אין לי הכוח,
למות ולשכוח.
סובלת כאן
ומחכה כל הזמן.

הרהור
דמעה אחר דמעה
נופלות בלי הנאה
אל תוך השחור של החלל
הן ימותו אם הן חיות בכלל

עצב
לא רוצה לחזור
לעולם אפל
מסתתרת מהאור
אך פוחדת מהצל

בדידות
בדרך למוות, תפגוש שם אותי.
קוראת שוב ושוב את מילות תפילתי.
תקועה בין מוות לחיים,
איפה שכל יצורי הזדון שוהים.

אכזבה
יושבת בכיתה
מחכה לסוף
מחכה להפסקה
הלוח הוא הנוף

גורל
בלחי אחת לטיפה
ובשנייה סטירה
בצד אחד קטיפה
ובשני זכוכית שבורה

אנחנו מנסים למות
אבל לא מצליח לנו
מה הופך את החיים לשטות?
מה הורג אותנו?

בדידות
במורדיי דמעות
לא מעצב, לא שמחה
חיכיתי כבר שעות
אך פי מוציא אך אנחה

עצב
בפינה רחוקה של הלב
חי לו הכאב
מחכה לרגע לפעול
ומעביר רעד בכל

גיהנום
בדברי רגש יגון
כולי נוטפת שגעון
במבטי טבול אבדון
ובליבי השתכן לו שדון

למרות הניגודים
אני אפרח
דברים מתמודדים
ברחובות הכרך

כעס
בתחתית המדרגות שכבה הגברת
כולה זועפת וקודרת
התחלקה על שמלתה המהודרת
ושמעה איך כל כולה נשברת

ייסורים
גיליון למתים
ועוד אחד לנוטים
שמות ותאריכים
בלי ערכים

עצב
דברים עצובים
קורים לי לפעמים
ומשהו מת בי כל פעם
גונב מהחיים עוד קצת את הטעם

ייסורים
המוות קרב
קורא לי בלאט
שחור כעורב
מתפשט בי לאט

כמיהה
אני רוקדת בדם
של לב שנדם
ותאוותי לכאב מהמם
גורמת לליבי לדמם

מצב
מבורכת תפילה
מהולה בקללה

גורל
זוהי דרך אפלה
בה הולכת בשמלת מלמלה
נערה בשחור
בדרך חסרת אור

גיהנום
לבכות...
לבכות...
למוות לחכות.

כמיהה
היכן היופי בלרצוח
ללא הדם ונזילת הכוח
האם לא בעיניים המביעות אימה
האם לא בשפתיים הממלמלות דממה

ייסורים
למה הכאב,
בליבי הרעב,
פועם בחוזקה,
מכה ומכה.

ייסורים
ואין עוד מילה, על הדף הלבן
טיפות דיו נופלות, כאילו אין זמן
ורק המבט שלי עוד עצוב
חושבת על שקט וקבר עזוב

אכזבה
כעת לא תבוא הגאולה
אני ננטשתי
ותשאל השאלה
ממנה חששתי

אהבה
השקט משתרר
כמו מעולם אחר
חובק את השמחה
כמו להבה שדעכה

קינה
מתבוננת בבבואה קרועה
צופה בה שעה אחר שעה
והנה עוד חלק נתלש
המבט בעיניה הופך מיואש

ייסורים
אולי יום אחד
יותר לא אפחד,
אקח את הרובה..

קינה
הוא הולך ודועך
ואין נחמה
כי הוא לא ישאר.

גורל
ליד תהום אפלה
עומדת דומם
לא אומרת מילה
מחכה כמו כולם

עצב
כמו השמיים נצבעו בכחול
אני לוקחת דף ומכחול
ומציירת על הדף עם דם
שניגר בליבי שנדם

אהבה
אני אוהבת אותך, אך אתה אינך יודע

ייסורים
אני עדיין לא מבינה
לא מבינה את עצמי
מחפשת הבנה
בעולם תהומי

הרהור
גורמת לעצמה לכאוב
מנסה להפסיק לאהוב

המילים
בשבילי
כמו צלילים
שרק לי.

אמונה
עוד חלק בי מת
בכל שנייה שעוברת
יש רגע שלא מתמוטט
והגסיסה שוב חוזרת

כמיהה
במעמקי האפילה
אני שונא כולם

כעס
מילים כדורבנות
את נשמתי הן מענות
אפילו אם הן כלל לא נאמרו
בי הן התעוררו

ייסורים
ריח של אבק שריפה
"מכשפה!"
"תשרפי! תעלי בלהבות!"
"תסבלי באש שלא ניתן עוד לכבות!"

יחסים
צר לי לומר, אך זוהי לי לי צוואה.
עומד אני, כבר על הסף,
נשאר לי רק עוד רגע קט נוסף.

טרילוגיה
אזדנב אחרייך לכל חור שתלכי,
לעולם לא אשחרר אותך לחופשי.
את תהי שלי לבסוף
ואת נשמתך אוכל אז לטרוף.

טרילוגיה
בסוף, בכל זאת תהי שלי
ובכל צעד בלעדיי את תכשלי
אני אשלוט בכולך
וקולי יהיה קולך

טרילוגיה
מדוע בחרת בי?
לא קל לשלוט בגופי
או שהנני בעצם נאבקתי איתך
מה דעתך על מקומה של נפשי בגופך?

אכזבה
בשקט החיים מחלחלים בין הסדקים
ולאט, לאט הוורידים מתהדקים

מצב
בגשם, ערפל
גרר רגליו לתכלת
מתוך מקום אפל
חסר כל תוחלת

גורל
אני עומדת בתור
לקברי השחור,
מתפללת דומם
חרישית כמו כולם.

גורל
הוא שונא את זה שנולד אישה
הוא כ"כ שונא את ההרגשה
אך אחרי כ"כ הרבה שנים היא כבר לא חדשה

בדידות
סובבת סובבת
הכול מתעבת
סובבת עולם
שונאת את כולם

קינה
על השביל הלבן צעדה לבדה
זעקת הבכי בראשה הדהדה
בעלה המנוח קרב אליה לנחמה
היא הרימה אליו פניה בתנועה עגומה

קינה
מבעד סורגים שחורים
אני מביט אל החיים

ערפילי
מצבי עגום
בעולמי העקום
עלים אפורים נופלים על היקום

אהבה
העולם מתפרק סביבי
מתפורר לחתיכות קטנות
בעולם גדול כאבי
ונישאנו כבר באלף חתונות

שיר ילדים
בצלליות הערב הנשלחות
סופר סיפור נושן
על ילדות שמפלחות
את לב אביהן ואימן

אהבה
אתה ממשיך לפגוע
והלב שוב נשבר
אני ממשיכה לשקוע

פסים
את גופי תופסים
ואינם מואסים

איך אנשים כחולים גרים בגינה ורודה
מגדלים פרחים ורודים בגינה כחולה
הופכים חמניות סגולות לגינה כתומה
נשים צהובות גרות בגינה אדומה

עצב
פרחים שנבלו
פרחו כחדשים

קינה
כמו לכל דבר רע או טוב
גם לזה יהיה סוף
וגם אם עכשיו זה שום דבר
אולי זה יהיה משהו מחר

אכזבה
הלב שלי נדם
על שמירתו נרדם
ונגנב כל היקר
ולבי הפך לקר

בדידות
רק אני פה נשאר
כי שונה מהשאר
מנודה, מרוחק
נשמתו במרחק

עצב
בין שבילי התרדמת של ליבי
אני זוחלת על גחוני
והריקנות הזו שבי
כבר לא דומה לי, היא לא אני

ערפילי
תחושת האובדן הכובלת
על סמך בהייה מבוהלת
אחרי לווית מוות מריר
ביום גשום וקריר

כמיהה
אני רק רוצה לישון
ולא להתעורר לעולם
כל מה שאני עושה לא נכון
ונמאס לי מכולם

הרהור
הרוח שרחשה בחיי
שינתה כיוונה
ולכן משמעות מילותיי
כעת היא שונה

פארודיה
אין בי חטאים
אך החטא כה טעים
אז אמשיך עוד לטבול
בדמי הכחול

עצב
איך זה שאני לא יכולה לכתוב שירים על יופי?
ורק על עצב וכאב
וכולם אפלים ללא דופי
ומתארים רק את רגשות הלב

ערפילי
תהום הנשייה
עוד מעשייה
גלגול בעלייה
אשליה אשליה

גורל
אני לא טובה בשום דבר
חבל שהכל מזמן עוד לא נגמר
כי אני סתם תופסת מקום מיותר
הייתי כאן זמן די והותר

טבע
אוויר בוחש
בקלחת של אש
מוסיף קרירות
וטיפות יהירות

קינה
השמש שוקעת
בין ענפי עץ הדובדבן
וחמימותה משתרעת
על גופי הישן


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
אז מה אם אני אוהבת להתעלל בעצמי, אני לא היחידה עם תחביב
מעוות זה. כאילו שאין מספיק חולי נפש שעושים דברים דפוקים יותר
ממני.

כמיהה
אני לא שומרת טינה. אני לא שונאת אותם, אני רק רוצה שימותו.
בעצם אני לא רוצה אפילו שימותו, מוות זו הקלה, שחרור. אני רוצה
שיהיו מפוחדים מהמוות כשיביטו בפני ועדיין ידעו שהוא יבוא.
ואפילו לא זה.

יסורים
יש לי יחסים מעוותים עם סבתא. אני יכולה לצרוח עליה את כל
הנשמה או ההפך ולאחר מספר שעות הכל נשכח מלבב.
זה לא סיפור על סבתא שלי, זו סתם מחשבה חולפת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היא קמה בבוקר ואין לה חשק לדבר. היא רואה סדרות וסרטים כל
הזמן, כדי לברוח מהמציאות. היא אף פעם לא בוכה, אבל לפעמים היא
נשברת ובוכה בכזה כאב, כאילו באמת יש על מה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
יש לי שאלה
לבוני האתר -
עוד כמה זמן
בדיוק הבמה הזאת
תחשב לחדשה ?

אחד שתוהה לגורל
הבמה החדשה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25667. בבמה מאז 1/9/03 4:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנקודת הנקודות
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה