[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










יליד 74
מושבניק מהנגב, לומד באוניברסיטה העברית בירושלים
כותב בערך מגיל שבע עשרה
לא כתיבה קלאסית אבל מהלב
עצם הכתיבה היא החלק החשוב בעיניו
היצירה המוגמרת חשובה פחות
אה כן,
הוא ביקש גם שאכתוב שהוא בחור רציני
רציני באמת
ממש רציני
ממש ממש ממש רציני
אבל חוץ מאשר כאשר הוא מתנהג כילד
וזה למעשה
כל הזמן




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
'At last', he thought as he ascended up the tree, 'a place
without Israelis'.

פנטזיה
Now John is no ordinary man, no one ever took him for a
fool. John is a clever john; his wisdom being his might for
he is only, just nearly, two feet of height. On that
magical morning our friend John was full of joy, his son was
born, no less than on t

אימה
The night was sultry. The heavy mist, which covered the
rocky mountain, was masking the old castle. I could not see
it, though I felt it with every bone of my body. It was a
feeling of anxiety and horror, echoed by an occasional wolf
howl that speared

נגב מעולם לא שיתף אדם במסעותיו אל העתיד, אף שגורלו היה לו
ברור כשמש בצהרי היום. יש הסבורים ששתיקתו של נגב בנוגע
לעתידו מעידה על דבר נורא, ואילו אחרים זיהו את הניצוץ השובב
בעיניו וראו בכך סימן שעתידו של נגב צופן לו גדולות ונצורות.

פנטזיה
"אני לא אשם"...הטחתי בראש העיר..."שהמכשף שלי החליט להתנדף
דווקא בזמן שהדגים שלך היו באויר ! "
ראש העיר ישב מולי ולא זז.
המשכתי..."אז אולי אתה תסביר לי איך אני אמור להרים את חגיגות
השמש בלי מכשף, בלי זיקוקים, בלי לוליינים, בלי טווסים, ומאיפה
אני אמצא עכש

זכרונות
שלום
קוראים לי מיקו.
יש לי עין אחת כחולה, וכשאני מחליט לרוץ אני יכול להשיג את כל
בני האדם ואת רוב החזירים.
אני לא נולדתי במקום הזה, ובעצם אני לא יודע בדיוק איפה
נולדתי. אני זוכר שהיו לי פעם אחים ואחיות ואני הייתי הקטן
ביותר. אני זוכר את הגשם שלא הפסיק


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
אני שחלמתי על נצח
שלא האמנתי במרחקים
איך קרעת לי את הבגדים
...

מצב
תביא לי בלון תביא לי בלון
די, אני לא קיבלתי
ואחד גם לאפתם
ולאובנש
ולטזלו
ולאיילאו

ביקורת
הלך לו במדבר האדם המוזר
וראה אבן מונחת
אבן ככל האבנים
רק מונחת

ביקורת
האדם המוזר
קם בבוקר וראה
אח איזו צרה
שאין לו אף
במראה

נשים, ילדים, זוגות אוחזים
ליבי נצבט
נשיקה, חיבוק, מבט

שיר ילדים
אני רואה צבעים ולפעמים
שומע גם קולות

הרהור
לך שאני לא מכיר האדמה השבורה שלי
תגידי לי את שאין לך פנים
מה את מוצאת באדמת הטרשים?
היא שלי

ביקורת
אני עומד גבוה בהמון
וחושב על הדרך הקצרה לבית החולים
אולי שבע דקות בריצה
יש לי תחבושת אישית אחת
מקסימום אני קורע את החולצה

יחסים
אין יותר אנחנו
אין יותר את
לעולם

ואם אשמע שריקה
בתוך שריקתה של הרוח
אחפש אותך בתוך הרוח

קינה
אל תהיה כמו אותם אנשים
עזוב את התלם
אל תלך על השבילים

והמלצרית בשחור
והחזה שלה אומר לי
אל תגע, אסור




כל הדרכים
מובילות לרומא







- שר התיירות
האיטלקי


תרומה לבמה





יוצר מס' 15232. בבמה מאז 20/8/02 13:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנגב ירושלמי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה