[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 soulbird

אל היוצרים המוערכים על ידי נפש ציפור

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פעם היא הכעיסה אותי אז כתבתי על דף
"מיכל הזונה!, שונאת אותה, שונאת אותך!"
ככה, אני מרשה לעצמי להיות ילדותית לפעמים.
מתחילה ללכת לכיוון האוטובוס ואז אני מתנתקת מהכל ולא זוכרת
איפה אני או מה היה בפגישה.

אני מתחילה ללכת, מקדימה בחמש דקות כרגיל, אך היא אומרת לי
להיכנס.
מציעה לי מים.
"לא תודה".
"טוב, אני אמשיך לבקש".
הרי היא יודעת שאני לא אסכים לקבל ממנה מים, לקבל ממנה משהו.
הכמיהה הזאת הזאת אליה, הנזקקות, אני שונאת את זה אצלי.

הוא מתקרב אליה,היא מרגישה את חום גופו והוא מרגיש את חום גופה
המעוררת אצלו גירוי
ידו עוברת בין כפות רגליה ,ממשיך, ידו עוברות בין רגליה,ואז
ידו נוגעות באיבר מינה באותו הרגע היא נעלמת,נעלמת אל תוך
עולמו,חלק ממנו, ללא כל אפשרות לברוח.


לרשימת יצירות השירה החדשות
i walk past the garden
i'll stop for a look
past the stones
dug into the ground
i come to a stop

עצב
בתוך אדמה שחורה
רצה
רצה
רצה
שוקעת

באלוהים היקר שלי בטחתי
והוא בגד בי
ואולי אסור להאשים אותו
אבל האמנתי בו
אלוהים היה המלאך שלי

אהבה
נחזיק ידיים בחושך שבאור ונמצא את דרכנו
ואם בסוף נמצא את האור שבחושך אקווה
ששנינו נחייך ולא רק אני
מחבקת מרחוק אך קרוב לליבי

אבל את לא מרגישה
כי את רחוקה
רחוקה מהכאב
רחוקה מהרגש

במכחול בלי צבעים
צובעת לי חיים
שדות של פרחים
מים סגולים
ושמיים צבעוניים

מי אנחנו אם לא המוות בחיים
סובבים סובבים את גופנו הערומים
רציתי לצרוח לשבור את השתיקה
אך היא המשיכה לעמוד שם כולה ערומה

האדמה נראת די רגועה אך מתחת מחכה להתפרצויות
סערה
סערה!
ציפורים נותרים ללא בית

you look into me
take me to a world so far from my reality
enter my being
taking my breath
softly touching becoming my angel of death

שעון מתקתק, דקה עוברת
שעון נעצר הגופה נקברת
אני נמחקת.

מצב
שוכבת במיטה מנסה להקשיב לעצמי
אך אין מחשבות,רגשות, זיכרונות, קולות, רק שקט.
עומדת במרכז קהל הומה
צורחת אך לא שומעים אותי, שואלת לאן,
לאן נעלמו אותם מחשבות, רגשות, זיכרונות, קולות?

לא לשאול למה? ורק לקבל?
חושבת שאנחנו יודעים ומבינים
שאנחנו היינו כבר בחדר עם הכדורים?
וזה נכון היינו ומכאן ההבנה
וזה נכון היינו ומכאן חוסר ההבנה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
"אם זאת לא הייתה אשמתי אז איך ייתכן שזה קרה כל כך הרבה פעמים
ועם אנשים אחרים?"
התשובה היא הנקלענו לחברה חולנית אומנם לא כולנו כך אך, אותם
הנערים, בחורים, גברים, חלאות, מנוולות שפגעו בה הם חלק מהחברה
החולנית והיא קורבן לקיומם.

אני רק רוצה שילך,שלא יגע בי,שלא ירגיש אותי,שאני לא ירגיש
אותו כי אני לא עומדת בזה,הוא לא עוזב אותי וזה קורה שוב
ושוב.עם הידיים שלו נגע במים טהורים והפך אותם למים מזוהמים.

מספר דקות עברו והתקרבה אלינו ניידת משטרה, יצאו מהמכונית,
האירו אלינו פנסים ושאלו אותנו מה אנחנו עושות כאן בשעה כזאת
אז נוי סיפרה להם שהתבלבלנו בדרך.




מיהו הגיבור
אשר...

תזכירו לי את
ההמשך


תרומה לבמה





יוצר מס' 22296. בבמה מאז 18/4/03 1:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנפש ציפור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה