|
בקצה הבית עם הכלב והחתול, כמו לחשוב על טירה
היא בחדר עם המיטה הזוגית, מיטה זוגית לילדה קטנה
נרות כבוים ושמנים בצורה של אופנה דכאונית, כמה
בובות פזורות מסביב ומעל מדפים ישנם פרחים שמתו מזמן
(הם כרגע צוברים מחדש יופי אחר- כזה שמתפרך עם
אבק).
היא יושבת על הרצפה מעשנת ומתקתקת את מילותיה: את
הימים ואת מה שהיה לה להגיד בתאריכים אבודים או
ברצון עז שיהיו אבודים.
הקצב הלך וגבר הלך וגבר
הרגשתי אותו על הבטן
תחושת גועל ובחילה החלה להציף אותי ולפני שהספקתי להדוף אותו
מעליי, הוא הרטיב את גופי בנוזל דביק
|
|
|
אני הכבשה
השחורה של משפחת
פופק.
מה שמסביר את
הקשר המשפחתי
שלי לכבשה של
הנסיך הקטן.
יעקב פופק מרחיב
את אילן היוחסין
הוירטואלי שלו |
|
