|
סתיו
קולך מהדהד בין חדרי מעוני
נישא עם הרוח בין פרחי גינתי
|
הוא כוכב בשמי הלילה, הוא הרוח בשדות
הוא לא שלך, הוא לא שווה את הדמעות
|
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
