|
נדמה כעת שהכל עבר מן העולם.
כל מיני הפרפרים כבר התפתחו האחד מהשני, נוצרו, נופפו כנפיים
וחדלו.
|
העמדה מאוד ברורה, והכיוון מעורפל. השיטה נבחנה מכל צד,
והובילה עד לעולם שיהיו בו אנשי השמש.
פגשתי איש שמש פעם אחת. בביישנות הרמתי את מבטי, מסוונר
מהילתו, וקדתי קידה.
אנשי השמש אינם כמוני, ואינם כמוך. הם זוהרים, מאירים, מעולים.
|
לימים אחדים גיליתי שמעבר לים או האופק רק גלים או אדמה.
מעבר אליי, והזכרונות שמתנפצים בתוכי
איני יודע עוד דבר מלבד פנייך, המשתלבות בדיסוננס מושלם עם
|
ערב שקט ואופייני בבקתה מבודדת אי שם בהרי ארץ האש
|
|
|
רגע!
אני לא מבינה!
כל האנשים האלה
שחותמים בסוף זה
לא באמת?
מה! כולם זה
אותו אחד??!
לא יכול להיות
מה איתי,
אני לא הם!
אמא אדמה, בעוד
התפעלות מהבמה,
פשוט לא מאמינה
שזה קורה לה |
|
