|
 138863368 natikawa
בן 24
עדיין בצבא
לא הפסקתי לכתוב אף פעם
זה בא לי בתקופות
עכשיו תקופה טובה
המראות האלה מלווים אותי מאז ילדותי. אבא מגיע הביתה מאוחר
מהצבא, מוריד את המדים על הכיסא, חולץ את נעליו וסוגר עם
הגומייה, ממלמל משהו לא ברור, רוכן על הצלחת, שוקע בעיתון
ונרדם בסלון מול הטלוויזיה.
|
סליחה על זה שהתאהבתי בך. סליחה על זה שראיתי את החיוך המדהים
הזה שלך באותו הבוקר שלמחרת.
|
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- נו בוודאי
שכ....
-בווווווווווום
דוגי - רמת גן,
מרץ 1991 |
|
