[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 348357521 348357521
אל היוצרים המוערכים על ידי נטאשה סושקינה

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ישנם אנשים מרובעים, הם יודעים למצוא ילדות קטנות שנולדו
מהשמיים ולהגיד להן שכל זה לא נכון.

שיש מציאות אחת והיא ספוגה עשן אגזוז של מכוניות וריח של
שטרות.

כמיהה
לפעמים, כשהיה לי חבר רציני, לא רציתי לראות אותו כי הוא הפריע
לי להתגעגע.

עצוב להסתכל על חנויות למזכרות, הן תמיד אותו דבר, לא משנה
באיזו מדינה אתה נמצא. תמיד יש שם סטנד לגלויות שאף פעם לא
קשורות דווקא למקום שבו אתה נמצא. גלויות של ירושליים בים
המלח, של ים המלח בירושלים. מחזיקי מפתחות, פסלונים, חולצות.
צוברי אבק חסרי תועלת וחסרי

געגוע
מגדל לבן לא ברור מאיזה חומר
במגדל יושב מישו
רק שהוא לא סתם מישו, יש לו תווי פנים חתוליות במקצת...

יש פה חתולים

אגדה
אז נכתוב
נניח שיש עץ, ועל העץ הזה יש פירות כלשהם, אבטיחים נניח, כדי
שיהיה ירוק
ואז בתוך האבטיח יש תולעת

בתוך בריחה מהמציאות
בתוך עולם בלי שמש
זכרונות עצובים של ילדות
שלוליות מהגשם של אמש

אהבה
ברקע שירים ישנים בעברית, אבל רק ברקע שלי, קר, חם, דקירות
בחזה, חוסר שעות שינה, אורות בוהקים, המוני אנשים, חצאית לא
נוחה והוא אוהב אותי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
אף מילה על אהבה

קצרצר
הגרביים שלי נצבעו בכביסה
לצבע סגול נהדר
עכשיו הן בטח לא מקנאות
כי כולן אותו הדבר

יחסים
אמא בוכה ואבא שותק
אמא ממשיכה לבכות
אם אני אבוא ואנסה לעודד
יסלקו אותי בצעקות

ייסורים
נולד לנשימה ולא לחיים
מאבק תמידי בעצמו
בכה התינוק נשמתו הראשונה
לא שמע כשקראו לו בשמו

הרהור
מביטה על הכאוס למטה
בעיני היבשות מדמעות
צעדים שהולכים, צעדים שחוזרים
אנשים במסלול, עוד ועוד.

עצב
עוד חיוך מזוייף ואני מתאבדת
עוד פרצוף שיגיד "חמודה"

כמיהה
בין ים ושמיים
בין יאוש לתקווה
בין חיים למוות
בין שנאה לאהבה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כי כל דבר טוב בסופו של דבר משמין או פולט קרינה ובאופן כללי
מזיק לבריאות. רגע, תנו לי שניה להדליק סיגריה ואני אגיד לכם
מה אני חושבת בנושא.

אז אולי עדיף להרפות, לעצום עיניים ולחכות לנפילה?
תמיד צריך להרשים אנשים, אפילו את החברים הכי טובים, שלא להגיד
אנשים פחות קרובים...
תמיד, כאילו להראות הכי חכמה, או לפחות לא הכי מטומטמת, להראות
רגישה, להעמיד פנים שאני מבינה, שאכפת לי, למרות שברוב המקרים
מ

התבגרות
אנחנו חיים, כל הילדות מאמינים במאה אחוז במה שנאמר לנו,
מפחדים לעשות טעויות כאלה או אחרות, מאמינים באלוהים, לומדים
עוד איכשהו, אומרים לעצמנו שאנחנו את הבתולין שלנו נאבד רק
אחרי גיל 18.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום צבע

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום צבע




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
אם הטבע היה
רוצה שנעשה
אורגיות הוא היה
בורא לנו יותר
איברים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 22156. בבמה מאז 14/4/03 19:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטאשה סושקינה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה