|
ילידת 85, בילתה את רוב חייה ביישוב שכוח אל
בידיעה שאין חיים מעבר לפינת הרחוב...
מטרידה את עצמה במחשבות על האנושות- לאן?!
חלומה הגדול הוא לברוח מהכל,
בינתיים המפלט הוא בין השורות...
הנמלים הקטנטנות שמחו על הכניעה והחלו לעלות על אצבעותיה
המקלידות ולטפס אט-אט על גופה. הן טיילו במורד ירכיה על רגליה,
ומחלקה שלמה עלתה לכיוון הפנים.
|
החדר שלי נשרף בריח מלון
כשעמדתי מול המראה ונגחתי בה,
הרחתי וידעתי- אין יותר חדר.
|
וכשאני אנשום אני אעריך את הנשימה
אני מבטיחה
רק להרגיש אוויר פעם נוספת
|
|
|
תדעו לכם שאתם
רואים כאן אולי
רק סלוגן,
אבל מישהו ישב
וחשב עליו!
הוא לא נוצר
מעצמו אתם
יודעים!
הוא נוצר ע"י
אדם חופשי, עם
רגשות, מחשבות,
חברים וכל מיני
כאלו!
אז תנו כבוד!
בתודה מראש,
איש הברווז |
|
