|
ילידת 85, בילתה את רוב חייה ביישוב שכוח אל
בידיעה שאין חיים מעבר לפינת הרחוב...
מטרידה את עצמה במחשבות על האנושות- לאן?!
חלומה הגדול הוא לברוח מהכל,
בינתיים המפלט הוא בין השורות...
הנמלים הקטנטנות שמחו על הכניעה והחלו לעלות על אצבעותיה
המקלידות ולטפס אט-אט על גופה. הן טיילו במורד ירכיה על רגליה,
ומחלקה שלמה עלתה לכיוון הפנים.
|
החדר שלי נשרף בריח מלון
כשעמדתי מול המראה ונגחתי בה,
הרחתי וידעתי- אין יותר חדר.
|
וכשאני אנשום אני אעריך את הנשימה
אני מבטיחה
רק להרגיש אוויר פעם נוספת
|
|
|
אדולף:
"מה זה, אוכלים
היום קראמל?"
-"לא! שורפים
היום ילדים חולי
סכרת!" |
|
