|
(קביעה קפקאית)
שבע שנים רעות
אם כי אומרים שההכללה
לא נכונה היא
ואכן קביעה זו לא מוחלטת
היו כמה פעמים שחייכתי...
עוד הרבה שנים
אולי האבולוציה תהפוך את כולם ליפים יותר.
|
ויפתחו שערי שמיים
הרבה צורות וצבעים
|
חושך
צלליות על הקירות
תנור החימום שכבר מזמן לא עובד
ואני שוכבת
פאסיבית למתרחש
להכל
|
אמרתי שזה הולך איתי לקבר ועכשיו אני עסוקה בלהתמסטל ולראות
איך העיניים שלי נהיות אדומות ואז אני מסתכלת על העולם שלי
ומתחילה לצייר נקודות.
|
יש כל כך הרבה יופי בעולם
נאבדתי בין כולם
|
ושנינו נעלמנו
כאילו לא היינו
וגם הזיכרון נמחק
הריח התנדף
כמו לא היה דבר
|
עכשיו הכדור מפלח לי את החדר השמאלי של הלב
אני נופלת.
|
ומה תגידי לי מחר??? שאת אוהבת אותי אין קץ???
|
הוא יודע שהוא הורג אותי
והוא ממשיך
הוא בוכה יחד איתי
|
נישקתי את תמימות על השפתיים
היא כל כך רצתה שאני ישאר שם איתה...
|
ידעתי כי הם בסה"כ חולפים על פניי. עוברי אורח. מקשיבה
לפילוסופיה שלהם, עוד מעט הם יגמרו או יגמרו באיזה בר נידח
באוקלהומה, ישפכו את הלב בפני אדם שזה עתה הכירו, אותי הם לא
הכירו, לא מכירים, לא יכירו.
|
כל כך נהניתי לשקר והפכתי לשקר בעצמי. נשבעת. והמשכתי לצחוק
ואז הייתי בנאדם שיושב מולי, מסתכל לי בעיניים ולא מבין למה
אני צוחקת ובכלל... פשוט לא מבין, כבר עם הראש בין הידיים...
ואני ניחמתי אותי ואמרתי שזה בסדר כי זה בכלל לא משנה ולמי
איכפת בכלל מי מבין אותי
|
|
|
חבל על כל
מילה.
לו יהי, יו"ר
הוועד הארצי
לחיסכון במילים,
והוא מוסיף: יש
לנו רק מוח אחד,
בואו לא נבזבז
אותו. |
|
