[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










(קביעה קפקאית)

שבע שנים רעות
אם כי אומרים שההכללה
לא נכונה היא
ואכן קביעה זו לא מוחלטת
היו כמה פעמים שחייכתי...




לרשימת יצירות השירה החדשות
עוד הרבה שנים
אולי האבולוציה תהפוך את כולם ליפים יותר.

ויפתחו שערי שמיים
הרבה צורות וצבעים

חושך
צלליות על הקירות
תנור החימום שכבר מזמן לא עובד
ואני שוכבת
פאסיבית למתרחש
להכל

אמרתי שזה הולך איתי לקבר ועכשיו אני עסוקה בלהתמסטל ולראות
איך העיניים שלי נהיות אדומות ואז אני מסתכלת על העולם שלי
ומתחילה לצייר נקודות.

יצאתי החוצה בלי בגדים

הרהור
יש כל כך הרבה יופי בעולם
נאבדתי בין כולם

ושנינו נעלמנו
כאילו לא היינו
וגם הזיכרון נמחק
הריח התנדף
כמו לא היה דבר

עכשיו הכדור מפלח לי את החדר השמאלי של הלב
אני נופלת.

ומה תגידי לי מחר??? שאת אוהבת אותי אין קץ???

הוא יודע שהוא הורג אותי
והוא ממשיך
הוא בוכה יחד איתי

נישקתי את תמימות על השפתיים
היא כל כך רצתה שאני ישאר שם איתה...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ידעתי כי הם בסה"כ חולפים על פניי. עוברי אורח. מקשיבה
לפילוסופיה שלהם, עוד מעט הם יגמרו או יגמרו באיזה בר נידח
באוקלהומה, ישפכו את הלב בפני אדם שזה עתה הכירו, אותי הם לא
הכירו, לא מכירים, לא יכירו.

כל כך נהניתי לשקר והפכתי לשקר בעצמי. נשבעת. והמשכתי לצחוק
ואז הייתי בנאדם שיושב מולי, מסתכל לי בעיניים ולא מבין למה
אני צוחקת ובכלל... פשוט לא מבין, כבר עם הראש בין הידיים...
ואני ניחמתי אותי ואמרתי שזה בסדר כי זה בכלל לא משנה ולמי
איכפת בכלל מי מבין אותי




פעם נתקע לי
קוץ בעטין
אז משה...

פרה וקוץ בה


תרומה לבמה





יוצר מס' 9556. בבמה מאז 15/1/02 15:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטשה בראון
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה