[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
הוא התרגל לצלחות הפלסטיק הכתומות והכחולות, הסכו"ם עם או בלי
החור, הנהג הצמוד, הג'יפ החום. הכל היה כל כך פשוט, הכסף,
הבחורות, העובדה שהוא קובע מה נכון ומה טוב. כל הכוח הזה,
התיישב עליו כל כך בטבעיות.

מלאכים אלוהים והשטן
בכל מקרה היית חרמן אש, מה זה אש. והכוסית, הכוסית מה זה
כוסית. וגם אם לא, אתה ברמת חרמנות שהיית מזיין עז סורית חולת
עגבת. והיא מזדיינת, מה זה מזדיינת. כל החברים שלך סיפרו לך
איך הם תקעו-רכבו-קרעו לה את הצורה.

אצלנו ככה זה עובד. אני לא ממש מצטער על זה שאמרתי לה "סתמי,
כלבה" פעם אחת, יום לפני שירו בה. וגם איזה שעתיים אחרי שירו
בה המ"פ שלנו תפס את שני אלו שתפרו אותה ואת בעלה.

אגדה
באנג ענק ממתין לי בסיום, כך הבטיח הזקן. אוכל לקחת את כל
המזרקים, האבקות, הכדורים והבולים שאמצא. הוא רק צריך את
הבאנג.

זוגיות
"תתבעי אותי" אני מפטיר לעברה, "אף בית משפט לא ייתן לזוג
לסביות לגדל ילדים". היא מתעצבנת מחדש, מתחילה לקלל, ואז
מתחילה להתפלסף - על כמה אנו חיים במדינה חשוכה, ואיזה משטר
פונדומנטליסטי, ואנחנו כמו איראן וכאלה.

היפרדות
השיגעון הפרדוקסלי מעיב על האושר הגלום בתמורות השקטות של
השמיים.

ארצישראל
הדרדרנו. פשוט התדרדרות. פעם שיחקנו עם הגדולים באמת. היום ?
ליגה ז'. חרא קבוצה.
ממש כשהתחלנו, כבר הפתענו את כולם. עלינו כאנדר דוג, ולא חשבו
שיש לנו סיכויים גדולים, אבל החבר'ה הגיעו חדורי מוטיבציה. ישר
מהמחנה אימונים של שדה.

הספד
אני כזה חרא ואתה כזה בחור זהב ולא הייתי מתחלף איתך רק בגלל
מציצה אחת שיצאה לי מזה. אפילו לא אהבתי אותך פשוט אתה היחיד
שבאמת אוהב אותי שמע חבר טעית אני מקרה אבוד ועכשיו שאתה מת
אני ישלוט בכל הטבלאות שיאים בפלייסטישן

אורבן לג'נד
אני אוהב להתיישב על המכסה מנוע, להדליק סיגריה ולראות את
השמיים מתבהרים. להרגיש את חום השמש מטפס לאט לאט על הגוף. אני
מסתכל תמיד לסבך, מנסה לתפוס שוב את הדבר הזה שקרה לפני כמעט
חודשיים, כשהפלוגה רק הגיעה הנה

משל
להבין את הברוך שקשור בכל חלקיק, להתיר את הקשר המסובך, כלומר
מה כלומר מי כלומר כמה. מצטער על חוסר הבהירות.
אנסה להסביר.

אני תמיד לוקח איתי את הנשק לחרבן. גם בגלל ההוראות וגם בגלל
שאם באמת יבוא איזה מחבל אני לא אסלח לעצמי בחיים. לפספס כזאת
חוויה הוליוודית, להרגיש את הקלינט איסטוודיות בורחת לי מבין
האצבעות.

זוגיות
מגע יד ביד מתנופף לאיטו ברוח הענוגה, שפתיים צמודות מתחלחלות
אל ביבי שפכין. ארבע רגליים דבוקות נאבקות שלא לשקוע בשלוליות
הבוציות. גופות השיכורים מאהבתם מתגלגלות על מדרכות האספלט.
טיח אפור מתקלף נופל ודואה ברוח, מחפש קיר אחר להתקלף ממנו.

סופני
מהקומה השנייה רצפת החדר נראית כמו ביצה של דם, שערות השטיח
הפרסי מבצבצות כקני סוף, וקליפות הפיסטוקים כסירות קאנו שננטשו
בלב ים.

אורבן לג'נד
הוא מצא את האושר מהר מכפי שציפה, בדמות מלצרית בלונדינית
טיפשה ועבודה קבועה כפועל בניין. איש לא יכול לבנות קירות טוב
יותר ממי שיודע לעבור דרכם, ורק רוני עשה את שניהם.

מעשיה גלותית
בעצמך הראית לי מה ניתן לדחוף לתחת של מישהו שהיה בכלא על
עבירות פוליטיות שש שנים. שש שנים בכלא המצרי, ואפילו אצבע
חשיש לא הבאת לאימא שלך.

אגדה
"אם כך, אתחיל לצרוח ולקרוא בכל כוחי, למען לא תצליח לקחתך
עימדי".
"מה את קשורה בכלל?", שאל בזלזול הזר, וענתה הנסיכה "הרי אני
כל מה שאדיש ומוכר ועושה אנשים מאושר".
צחק אז הזר ומיד החריש קולו, בל שומר הארמון לא ישמע אותו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ומי זה לעזאזל יואל משה סלומון?

פוליטי
צהרים. נסיעה קצרה בג'יפ ליווי בטחוני, עוברים בכפר שיושב בין
המחסום למובלעת היהודית. חלחול דק של מי ביוב זורם לאורך הרחוב
מפלס דרכו בצידי הדרך. בטונדות שמשמשות עמדות נגד מפגינים
ניצבות על המדרכות, חלקן מבוקעות מפיצוצים של חומר נפץ צה"לי.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
אם למכוניות היו
גלגלי עזר,
הכבישים היו
הרבה יותר
בטוחים

אשכניצל


תרומה לבמה





יוצר מס' 27183. בבמה מאז 19/10/03 9:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנתן מתן ילין-מור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה