|
שירים שאני ממליץ לקרוא: 'כל מה שנותר', 'דרך אחרת',
'מבזק מיוחד', 'אי-צדק עליון', 'בלדת התלויים',
'איזה לילה ארוך', 'שייף את החרב'.
אני מודה לכל מי שהצביע, הגיב, או סתם התרשם
מהשירים שלי.
היה היה איש עני. הוא עבד קשה למחייתו ולא הייתה לו מטרה אחרת
בחיים מלבד לפרנס את עצמו. יום אחד, כאשר הלך הביתה מעבודתו,
הוא מצא ברחוב יהלום מלוטש. היהלום היה גדול ויקר מאוד, הוא
בהק בקרני החמה באור לבן מסנוור, והיה כה מושלם, שהאיש העני
התאהב בו.
|
We won't stop in a storm; we shall sail in a rain,
We shall follow the sun to the west.
|
You won't feel any pain -
Just a little bit sore.
Bloody pieces of brain
Will spread out to the floor
|
הזמן עצר מלכת, השעון נדם,
ורק אני שוכב ולא נרדם.
|
אבל בלבי שופע:
דין צדיק כדין פושע.
הכל הבל הבלים.
אלוהים, אלוהים...
|
הנה תלויים אנחנו בשורה,
נחיל עורבים עטים על גופותינו.
|
תרגיל תקיפה שנהדף,
היפוך, סיבוב, בלימה, מכה,
ריקוד של מוות מטורף,
ממשיך דקה אחרי דקה.
|
אל תחשבו שאסור לעצור,
שצריך להמשיך לחכות בתור,
גם אל תעקפו בדרך חסרת המוצא.
|
הבקבוק הכחול
היחיד בעולם
שמכיל את הכל
ומספיק לכולם.
|
מילות של אהבה לחשו שפתיי,
בקול דממה דקה ענו שפתייך.
את, יקירת ליבי, מאור חיי,
ונהורא בוהקת על פנייך.
|
ירושלים, ירושלים!
אליך אני אשא את תפילתי.
ירושלים, ירושלים!
לראות אותך אי-פעם - זו תקוותי.
|
כינור שלי, כמה עצוב השקט,
מיתר נקרע ונשברה הקשת.
|
הרוח העזה של ההרים,
האש המכלה של המדבר,
גושי פלדה וערימות קליעים,
אתה איתם עכשיו - אותו דבר.
|
פגז לוהט נורה מלוע של תותח.
חבל שמשך מעופו קצר כל כך.
ברגע זה עד הפגיעה אני עוצר ונח,
רוצה לחזור הביתה ולהיות אתך.
|
מלאכים מגיעים למנכ"ל,
הוא שותה לו קפה בהיכל.
מחליטים לספר לזקן,
אבל הוא לא טרח לתקן.
|
עיניים מלאות באש,
גולגולת עטופה בבד,
בתכריכים על עור יבש,
|
אבן משחזת קמוצה בידי,
חגור וכסדה מונחים לצדי,
שב ופוקד על גופי העייף:
שייף את החרב, שייף, שייף.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
איך קראו לילד
קטן בגטו?
ילדון!
איך קראו לעץ
קטן בגטו?
עצון!
איך קראו לסבא
קטן בגטו? סבון! |
|
