|
נולדה בשנת 1984. מחפשת את המקום שלה בעולם. עד אז
היא כותבת.
כששמעתי שסוף העולם מגיע מייד חשבתי על דן. דן בטוח היה רוצה
לראות את העולם אחרי הסוף. מתאים לו הרי לרצות משהו שאי אפשר
לקבל אף פעם.
|
הוא עמד מולי, לבוש בג'ינס וטי-שירט קרועה. לא בדיוק הבגדים
שהייתם מצפים ממוזה שתלבש. בספרים הן תמיד עם טוגה לבנה ופנים
ורודות וחלקות. ולמוזה שלי היו בגדים כהים וזיפים דוקרים. אבל
בימינו צריך להסתפק במה שיש, אז שתקתי.
|
להיות כמו חנה של עמוס עוז. לזכור הכל, לא לתת לשום דבר להישמט
מהידיים ולשמוט הכל בבת אחת. לאהוב את מיכאל ולא לאהוב אותו
בכלל. לפנטז על ספינות ולוויתנים.
|
הבחורים שהיו לי יכולים להרכיב להקה. שתי גיטרות, (קונטרה) בס,
תופים, קלידים כפולים. הם יישמעו טוב ביחד.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
"אתר, לאלתר" -
בטח אפשר לעשות
עם זה משהו...
"במה חדשה - אתר
לאלתר!"
לא...
"בוא לאתר במה
חדשה - לאלתר!"
לא...
"לאלתר, במה
חדשה - אתר
הבית"
לא...
"אתר במה חדשה
לאל..."
לא! לא! לא!
לא!
למה לעזאזל זה
כל כך קשה?!
צרצר, בסלוגן
ארס-סלוגני. |
|
