|
כבר שנים של כתיבה,
צורך בסיסי, כאילו רק על נייר הכל מותר.
אני מלאת תשוקה ולהט לחיים ומחפשת שקט דרך המילים
מחפשת פשטות.
רק אתה ואני וסדינים לבנים
|
רואה את הפחד בעיניים,
ורעד בשפתיים,
|
נרות מרצדות משקפות את צלי על הקיר האחורי,
צללית חושנית, חתולית, שרוקדת בחשכה
|
|
|
זה ההמשך, והוא
כואב לא פחות -
מה הייתם באים
לבן גוריון
קוראים לו גורי?
לא נשמע משהו.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתעקש
על שמו המלא. לא
המאשר ולא
מאשר
הסלוגנים.
על החתום
זה שמאשר את
הסלוגנים,
שמסביר שעם
משכורת בא הכבוד |
|
