[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נטלי ברמן
אני. זה מה יש.

ICQ 76050237 76050237
אל היצירות בבמה האהובות על נטלי ברמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נטלי ברמןאל היוצרים המעריכים את נטלי ברמן
זונה
הוא קרא לי
זונה מזדיינת
כאילו שיש זונה שלא מזדיינת
כזו שכשמנסים להוריד לה את התחתונים
היא מצמידה ירכיים ואוחזת בהם כל כך חזק
שנשארים לה סימנים של גומי זול על הידיים
שמזכירים לה שוב בבוקר
שהיא זונה.





(אהבה ישנה ישנה ישנה במקום בו מילים הולכות לאיבוד
כמו גרביים במכונת כביסה)

6.9.81, יום ראשון, 13:30, ת"א, הקריה, יולדות ב'.
זה התרוץ שלי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
את השמלה ראית כשכבר כמעט סיימנו את מסע התלאות הזה, תלויה על
קולב, לבנה, פשוטה, עם רקמה דקה של פרחים במחשוף, היא הייתה כל
כך יפה לך, כאילו נתפרה בשבילך וחיכתה לך שם על המתלה בשקט,
שתגיעי.

געגוע
היינו יושבים על הכורסה הישנה בסלון ומאכילים אחד את השני
כפיות עמוסות וצבעוניות של גלידה ואתה היית מנשק אותי בפה מלא
והיא הייתה נוזלת לי הסנטר ועושה כתמים ורודים ולבנים על
החולצה.

הם מדברים על כמה אתה מקסים, "כל כך משתפר" הם אומרים, ואני
מחייכת ומסכימה, חוזרת בפעם האלף על מה הרופאים אומרים, הגננת,
הפסיכולוגית והמרפה בעיסוק. "את תראי הוא עוד יפתיע את
כולנו..." ומחייכים אלי בשיניים מלובנות של אנשים שרוצים להיות
יפים אך לא יודעים כיצד

כמיהה
הרכבת נעצרה בתחנה והוא קם לצאת, פתאום היא קראה לו, "סליחה"
אמרה באנגלית רהוטה במבטא שהוא לא ממש זיהה, "איפה אני יורדת
לקמדן מרקט?"
"עוד שתי תחנות." הוא ענה לו באנגלית הקלוקלת שלו, וירד
מהרכבת.

אוטוביוגרפיה
לאחרונה הייתי המון זמן לבד, אני חושבת שפשוט אחרי כל זה
התפכחתי כי אני כבר בת עשרים ושלוש והפסקתי לחפש משהו או מישהו
להיצמד אליו, לא בחור שהוא עץ ולא קרקע עם שורשים.

מלאכים אלוהים והשטן
נתנאל היה מלאך מדרג רביעי. זה דיי מכובד למלאך בשנתון שלו,
כבר לא רחוק מהדרג חמישי, הדרג של המלאך גדעון. המלאך גדעון
היה אחד מהבכירים שנתנאל מאוד העריך, בעיקר אחרי שנתנאל השתתף
בסדנה המרתקת שהוא העביר לפני כמה שנים בנושא הרגיש; "אין
מלאכים בגיהנום, האומנם

חלום
רינה עובדת בשנקין. היא מוכרת מותרות לאנשים מיותרים; סיכות
ראש עם נצנצים, צעיפים ממשי, מסגרות צבעוניות לתמונות ומוצרים
לבית מפלסטיק ונירוסטה שבעצם לא משמשים לשום דבר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
בחדר חשוך
אני מדמה אותך
אוסף אותי לתוך
כמו רודן

הרהור
הדרך שלי החוצה מונחת על הדלפק,
כתובה בשגיאות,
החלטתי להתעלם,
מזל שאני לא מאמינה בסימנים.

אהבה
אני מתיישבת ומחכה לאי מגע ידייך בשיערי
לאי נשיקת שפתייך העייפות
לאי חיבוקך המנחם
אני נותנת לעצמי להתפרק שוב באי אחיזתך

ייסורים
מתהלכת בשמלה קצרה וסנדלים
רוקדת לצלילי תופים של זעם
קינת אבל ברחובות ת"א

אמונה
בין סדקים של קירות;
עירומים
לבושים
מבוישים.

קצרצר
בין עיניים רעבות
ריקוד שאין בו קצב

קובץ שירים
יש ואהבנו כשעוד היינו צעירים מכדי לחדול,
כשהימים עברו לאט ואני עוד הייתי בך

משקפי שמש אוחזים
שפתיים שבולעות

אהבה
אוחזת בבטנך שהתמלתה בחלל
ואשקה אותך וארווה את צמאוני
ריח של אישה אופף את גופך
והיית תמיד אישה
וילדה

השפתיים שלך חובות
את סיום ההזיה הזו
כי שנינו יודעים
שלא תהיה אמת
בהודאה

בדידות
כפות הרגליים תמיד נישאות כמו מעצמן אל אותו הרחוב,
בו נפל אז ליבי, והתרסק על המדרכה.
אין לו שום זכר,
אף לא כתם יבש עם שיריי שירים, כפי שדמיינתי לי.

אמונה
בבוא הערב נשואות אותך רגלייך אל הגבעה,
בצעדי אישה היא קרבה, אט, אט,
ועוצמת הציפייה כעוקרת לבך מכלא צלעותייך.

מחאה
יושבים בבית קפה פינתי,
מעשנים סיגריה, מלבורו לייט,
חולקים עוגת גבינה (אולי שוקולד?)

קצרצר
יש בי חורים שדרכם לא רואים את השמיים,
ובחורים האלה אתה ישן בלילה
ואיו לי כוחות לסלק אותך

כמה קל להיות אחרת
אני רוקדת על המיטה שלך
ונכנעת עוד לפני

הפעם אני אפתיע אותך
אין לי מתחת לשמלה
כלום

קצרצר
בבוא העת
ותשכב איתה
במיטה שלך

קובץ שירים
אין בי שירה,
אין בי משוררת,
רק כאב ומילים
של יסוריי הנשמה.

לא מזמן
חשבתי שמצאתי אהבה
נגעתי בה בקצות האצבעות
ליטפתי אותה עם הריסים

בדידות
נשימתך האילמת אורבת,
חיית טרף ברקע אנקותיי.
גופו כהארקה לבדידותי,
מתלטף בערגה בין אצבעותיי.

מצב
את גן דובנוב צבעו בכחול
פעם היה בצבע
למרגלות המגלשה ברוטשילד אין אפילו חול

בדידות
א' תמיד אמר לי שהוא מכיר את השדים שגרים אצלי בעליית הגג,
(ושלאהוב אותי זה כמו להירטב מגשם בקצה של הגרב)
ברחוב בלפור היינו עושים את המסיבות הכי טובות

יחסים
אתה אמרת,
זה מסוכן.
אני אמרתי,
זה מה שאנחנו.

קצרצר
ובסובב גבך אלי
נפלתי על ריצפת חדרנו בוכיה.

כמיהה
בעומדי תחת עץ הגויבה,
וקצות אצבעות זוממות לופתות פיתוחי ענפים,
שפתייך, לפתע, נהרו אל עורפי;

בדידות
היום מורכב מרגעים של בדידות
הנארגים לכסות בתחינה גוף
שמדמה נשיכות בין הסרעפת לשאר.

יחסים
אני שוב בוחרת בך
וזה אמיתי כמו שלכת בקיץ
וזה נוזל לי בין האצבעות
מטפטף ומכתים לי את הגרביים.

קצרצר
מקוללות, מקוללות,
שתי רגליים כושלות,
בדריכתי המהוססת
בהליכתי המתנצלת

בדידות
המילים נותרות
יתומות משורות
שנפלו בין המקלדת
לקצות אצבעותיי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יומן
אני מתחילה לסדר את הבית. אין ספק שהביטוי "ילדים זבי חוטם"
מהדהד בראשי כשאני אוספת ניירות טישו מלוכלכים הפזורים ברחבי
הבית כמו שדה פרחים וורודים ולבנים, זן חדש, אני מגחכת, פרח
הסמארק המצוי.

יסורים
אני נותנת לך לגרד עוד חתיכה מהצלקת שהחלה כבר להגליד.
טיפות דם זולגות לי מבין הרגליים,
מכתימות לך את הסדינים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ועכשיו אני חושבת שאולי הוא צדק, אבא שלי, כשאמר שאתה תעזוב
אותי כמו כולם, שאחרי שתכיר באמת אתה תברח, ותוך כדי כך בין
מילה למילה הוא צוחק


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
היי! אתם שם
במערכת - פירסמו
לי סלוגן ואני
עדיין לא מופיע
ברשימה של "ראו
אור" - מה קורה
עם זה?




האדמו"ר -
סלבריטאי לא
מוכר


תרומה לבמה





יוצר מס' 23163. בבמה מאז 28/5/03 13:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנטלי ברמן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה