|
שיווה לינגה
 
השיווה לינגה: מקור השיווה לינגה הוא בנהר נרמדה
שבהודו.
בטנטרה, צורת האבן מסמלת את האנרגיות הגבריות:
דינמיות, ביטוי וידע, והצורות שעל האבן מסמלות את
האנרגיות הנשיות: חכמה, אהבה ואינטואיציה.
מאזנת את האנרגיות הנשיות והאנרגיות הגבריות.
מחזקת את אנרגיית האהבה.
עבר הזמן והחלטתי למרוד לא רוצה לכתוב בגוף שלישי
ואם אני צריכה להשתדל שזה יהיה כמו העמוד האחורי של
ספרי.. אז דמיינו תמונה שלי עם רגליים פשוקות כמו
ב"אינסטינקט בסיסי".. ומעליה יכתב הצצת שילמת!
ועד שהספר הזה יתפרסם לו אם בכלל.. אני כאן, צריכה
אותכם איתי לחזק, להגיב.. וכולי.
בתודה מראש,
גוף שלישי,צורה מכובדת(מתחכמת אם תרצו),
נטלי.
"היא לא אוכלת או היא כן
אוכלת או היא לא גומרת או
היא כן גומרת או היא לא מדברת
היא לא נותנת לא מזדיינת לא או כן
מאוננת"
-נערת רוק-
נ.ב- צבא...צבא...צבא... אז סבלנות:)
ירדתי למטה עם בוני הכלבה שלי, לילה קריר של סוף הקיץ.
לבושה בתחתוני בוקסר וגופיה לבנה,עומדת על המרצפות ומפצירה
בבוני לסיים את ענייניה. ואז בתוך כל החושך ראיתי אותה רצה
לכיוון הבניין,ידעתי שאני מכירה אותה זאת הייתה אחות של
עידן...
|
כבר כמה ימים שהרגשתי פשוט חרא, בלי הסבר, לא כאבים, לא חום,
פשוט תחושה כללית ירודה. קבעתי תור לדוקטור גולדמן על הבוקר.
השעון המעורר העיר אותי בצפצוף חודרני.
|
היא קופצת עליי ומחבקת אותי בחוזקה. אני מנשקת אותה ומחממת את
שפתיי בשפתייה. "למה לא חיכית לי בבית?" היא שואלת אותי
חרישית. "סתם התחשק לי לשאוף אויר." אני משיבה לה. אנחנו
נכנסות לבניין ועולות לביתה. היא אוחזת בידי ומובילה אותי לחדר
שלה שכבר מוכר לי היטב.
|
"אני רוצה שתביני שלא היה ולא יהיה ביני לבין עידן כלום!"
שיננתי בעצבנות את הטקסט שהכנתי מראש במעלית. קיוויתי להיחלץ
מהמצב הלא נעים שהמפגש האחרון שלי בבית משפחת גור יצר.
|
נכון שהכי מעצבן ספרניות כשלא מחזירים לספריה את הספר שהשאלת?
|
מהעץ הגבוה נשמעת קריאה היא יודעת זה פיטר עם חברתו הפיה. הם
רבים ומתווכחים היא צועקת, מצקצקת, הוא בוכה, היא מתלהטת, מה
יש לך עם הקפטן הוא שואל בקול מריר?
|
חוזרת הביתה. הוא עוד לא. עוד לא חזר. הוא בטח נשאר במשרד
הכושל שלו, לזיין את המזכירה הרומנייה הלא מתפקדת שלו.
|
בחטיבה כשאנחנו דיברנו על נשיקות היא תמיד דאגה להצהיר שהיא
בחיים לא תיקשר לבחור אחד. היא נהגה להתנשק עם כולם. " ומה
תעשי כשתתחתני?" היינו אנחנו שואלות אותה, "אני? אני בחיים לא
אתחתן". השיבה.
|
אני עומדת אל מול מראת הקיר בחדר האמבטיה ומסירה מעליי את
חולצת הפלנל הלבנה. אחר, פושטת את מכנסיי הג'ינס הכהים מעליי
ורגליי החלקות למשעי נחשפות להן. עתה אני עומדת עירומה ומביטה
בעצמי.
|
בקושי זיהיתי אותו, הוא הפך צנום והגיע לא מגולח. התחבקנו והיה
לו ריח זר פתאום.
|
"זיינו אותך יוגב אה?" חשבתי לעצמי ולא הייתה מאושרת ממני.
יוגב המשיך להתקשר ולחפש ואני המשכתי להתעלם. שבועות לאחר מכן
נזכר המצפון להשלים שעות עבודה ועוד עבד נוספות מהבוקר עד
הלילה ברציפות כואבת.
|
אבל בשום אופן לא אכפה עלייך לגלות לי סודות מקצועיים..." אני
משפילה מבט, קצת מהורהרת. "תודה, אני מעריך את זה, את יודעת,
עוד עלולים לקחת לי את התפקיד.
|
"המסיבה מתחילה בסביבות שש בערב"פסקה רוני. ואני הצעתי ללכת
לישון עד אז. כולן קיבלו את הסכמתי מלבד רוית שהחליטה להשתכשך
בים. היא העירה את כולנו כעבור שעה, אלפי צעירים גדשו את
האיזור כולו. לירון שנראתה מאוד משועשעת מהחוויה קפצה על רגליה
באושר ואמרה לי "את ל
|
חיבקתי את יואבי בחוזקה, רועדת כולי. טריקת דלת חזקה נשמעה
וידעתי. עכשיו יהיה לי שקט.
|
ליאור, בעלה ישב שם עם הבן הקטן וניסה ללמד אותו שש-בש. אחמד
הגיע כעבור עשר דקות עם לאפה, טחינה וכוס קפה שחור כשהוא שוב
מזמר את השיר המאוס. לא יכולתי שלא לחייך אליו והוא, לא יכל
שלא להחזיר חיוך רקוב. ליאת הגיעה בדיוק שסיימתי לאכול ונזרקה
על אחת הכריות. "זה
|
חמימות נוזלית מתפשטת בתוכי כעבור דקות אחדות. "אני מצטער זה
הכימיקלים." הוא מגחך ואני יודעת שלא באמת אכפת לו. גם לי לא
אכפת. לא באמת.
|
"אני הומו רוני."
"מה הומו?"
|
אוף יש לי כל כך הרבה להגיד לך, ואכן אומר. איך אתה מעז לנתק
את הטלפון כשאמא שלי מתקשרת לדבר עם הבת שלה?
|
היא ניתקה את חוט הטלפון בדירה, הורידה את המצעים מהמיטה תוך
כדי שהיא מסניפה אותם, את ריחו. השמש כבר זרחה בחוץ כשהדירה
היתה ריקה כמעט מחפציו האישיים. ומחפציה. היא ירדה במדרגות
כשהיא טורקת אחריה את דלת דירתו ואינה מביטה אחורנית.
|
המצב ביני לבין שלומי על הפנים, כל היום ריבים,חשבונות, אין
כסף, אין עבודה מחורבנת, שלומי בקושי מחליף איתי מילה. הילד על
רטאלין והילדה היא היצור היחיד בבית שעוד בסדר. ועכשיו באה
נורית עם השגעונות שלה. נו טוב... אולי זה יועיל לי.
|
אני רוצה לספר לכם את הסיפור עליו. כן עליו. ההוא שעבר הרבה
בחיים. ההוא שנראה לי תמיד קצת עצוב ואף פעם לא באמת מאושר.
|
משפחת ליבוביץ' ומשפחת פיינגולד היו שתי משפחות מאוד
דומיננטיות בקהילה היהודית העשירה. והיה ברור ומובן מאליו כי
יהונתן ליבוביץ', שהיה מבוגר מבת שבע במספר שנים, יישא אותה
לאישה כאשר תהיה בגיל המתאים.
|
הייתי 2 מטר של מקצועיות נטו. התקלחנו כולנו, ואדי עשן יצאו
מהמבנה כולו. לאט לאט החלו הבנים לצאת מהמלתחה,אני נשארתי. לי
הייתה שיחה עם המאמן.
|
אני אקח את הקופסה המצ'וקמקת ואת המפתחות וארד למטה בריצה. אני
אגיע מתנשפת כולי ואתה תבוא באדישות לכיווני. בשקט נצעד אחד
ליד האחת ונתיישב על הספסל בגינה. נצית סיגריה ביחד, נקח שאיפה
ואתה תספר לי מה קורה איתך. אני אספר לך מה קורה איתי.
|
היא הביטה בי בעינייה הכחולות...כל כך יפה. חייכתי אליה ועצמתי
את עיני... הרגשתי שהיא בוהה בי, פשוט הרגשתי. וככה בעודנו
שכובות מחובקות על המיטה מדסכסות על ענייני בית הספר ורכילויות
לא משמעותיות ופתאום ככה סתם בלי הודעה מוקדמת...
|
פתאום בין כל הלבן הזה, קולטות עיני את שרהל'ה אחות אמי,
בפירפוריה האחרונים, היא מביטה אל תוך עיני, אני רצה אליה,
מחבקת אותה חזק, שוכחת לרגע שהוא עומד עם רובה צייד מעל
ראשי...
|
אותי חבקו רק בין הסדינים
יכול מאוד להיות שגם לזה אפנה את הגב
|
דירה חשוכה בדרום תל אביב
לא עוד סיפור מתח
|
תלטף לי את פנים הירך מבעד שמלה אדומה
ותגיד לי עכשיו איך זה מרגיש
|
ואז במקום קצב היה לנו עודד
שזה אולי יותר נורא והרבה פחות מעודד
|
צוחקת לך בפנים בקול גדול
כאילו שאם הייתי יותר שקטה
לא היית שומע
|
שלום, אתה הטכנאי?
בוא תיכנס
אני אשב עלייך?
|
ועכשיו אני לבד
האורות כבר מזמן כבו
הקהל עזב
אני ישובה דבוקה לבמה
האורות כבר לא עליי
האיפור נמרח
|
אין אנחנו יש רק אני
ואין שלנו
|
זה אושר גדול
זה להתפשר ולסבול
זה להשלים עם הכל
לפרוח ולנבול
|
דפיקה
דפיקה
דפיקה קטנה בדלת
|
הטעם שלה משכר ומערפל החושים
פתחה לי היא צוהר אל עולמות חדשים
|
מחכים בקצה השמאלי
ואז תבוא המעלית הכי ימנית
בין כוסית לכוסית
ניזכר
|
כשחייכת למראה אני נדקרת והחוורתי
אתה חשבת שזה פחד ממחטים
|
עוברת ברחוב שלך
ורואה את המכונית של זאת שאהבתי
|
הכל בינינו יפה על הנייר אך רחוקה האמת
מהמסופר והמדובר
אני שוכבת מקופלת ורוצה להתרגש
|
אני טייסת מנווטת את גופי באוויר
והוא בנאי מטייח אותי לקיר
טרמפולינה של תשוקה
|
והוא עקב
וגם חיפש
והוא לגלג
והתחפש
|
בוא נעוף אל הרחוק אני יקפוץ אתה תשתוק..
|
אני יודעת שחשבת
יודעת שאת רוצה שאשאר
אבל אני חייבת לברוח
|
תשאר לי כזכרון עמום
של משהו שהיה טוב פעם
שנגע בי כמו שאהבתי
שידע להרגיש כשרציתי
|
ואתה מלטף לי את הקרחת
ואומר שאתה מפחד לגעת
ואני יודעת שאם הייתי רוצה שתיגע
היתי יודעת איך לגרום לך לא לפחד
|
בא לי לדחוף אצבע
אבל זה לא עבה מספיק
בא לי משהו עבה
שיכנס שם
כמו לנקות אבק מספרים
|
אמרתי לך כבר אפרים
לא אתה
|
אתה ישן עכשיו במיטתך
לא יודע מה זוממת האישה שלך
|
בחדר של פיצי החבר'ה נהנים
בחדר של פיצי ממש כיף חיים
רומי פיצי גולי חבר'ה מטורפים
|
מסיבה
ושתיה
בחורה
ואישה
וילדה
|
אחרי כמה בירות
קבענו פגישה
צעדתי חסרת בטחון
על שביל הגישה
|
שנתי נודדת הלילה
לתקופת הלפני
האלכוהול זרם בדם
חגג לו יחד עם הסם
|
בוא בני קרב נא
טהור ונקי
ואתן ידי בידך
|
רוצה שאעריץ אותו
כמו שאני מעריצה את אחותך
|
זה היה מין רצון
שאבוא אלייך עם מקטורן שחור ובפי סיגר קובני
אלבש גרביוני רשת שחורים ונעלי עקב שפיץ
ואתה תלבש שמלת ערב אדומה
וכפפות שמכסות עד המרפקים רצוי מסאטן
|
והוא בדיוק כמוך לא היה מתאמץ לפני וגם לא אחרי...
|
ג'וזף יקר שלי
רציתי לכתוב מכתב
אבל לא מצאתי עט או עיפרון או דף
|
ג'ולי שלי
עם רגלייך החלקות
ועורך
|
עם מזגן וז'ורנלים
ואוכל אמריקאי ומערכת סראונד
של זוג עשירים
|
הדרך ארוכה ומפותלת
כמעט כמו הדרך ללבי
סלעים מנופצים
ומכוניות מקולקלות
מזכירות לי
שהיו שלא הצליחו להגיע
|
צלוליטיס חשוף ביום קיץ חם
וגם מעט ורידי רגליים
הבטן לא שטוחה
וחוסר מנוחה
|
את יודעת הקיוסק של חיים
זה לא קיוסק שגרתי
אז הרשיתי לעצמי יקירתי
|
אני נוגע בה והיא כל כך נעימה
בא לי לחנוק אותה מרוב אהבה
אני שיכור מהריח שנודף מגופה
מסומם מצליליה ומעונג תשוקתה
|
אתמול כל כך רציתי
לירוק לך בפרצוף
|
אם לא תתני לי לעולם לא אדע
מה בראשך מתרוצץ ומכה בך
|
הוצאתי עצבים קצת.
תזרמו עם זה.
|
ומתוך השחור
מגיע האור
לא נותן לעצור
עד שאגמור
|
תינוק מוצץ לי ת'שד
אחד בפה האחר ביד
|
כסף מטאלי
כי ככה בא לי
ריפודים עם שיק
ורדיו אוניברסלי
|
הולכים לקנות בגדים
צחי עוזר לי למדוד לנדוד
|
בוא אלי פרפר נחמד
בוא אלי פרפר אופטימי
שב אצלי על כף היד
ואנוח
לא ארעד
|
חלמון התערבב עם חלבון
ונזל לאיטו כדימום של פצוע אנגלי
|
כשרע לי את מופיעה וממתיקה
את החרא
וכשטוב עם פרפורי נפשי את שרה
|
אני שוכבת על השטיח
רואה איך מהתקרה מתקלף הטיח
מוזיקה שקטה מתנגת ברקע
ואין לי חבר למשחק
|
ליפסטיק מרוח בצבע תפוח
ומעלית מלאה באורות
|
ארס נחש מטפטף לתוך פי
לפני שאלך בואי שבי נא עמי
|
אמרתי שלום
צריכה לפנות מקום
|
כשהלכתי כך בשביל
ושמעתי ירייה איך עמדתי
הכחשתי את עוצמת החוויה
|
חמוטל תמיד אומרת שהגושים
זה מסיגריות שכדאי שאפסיק לעשן
|
מותירה אחריה שובל קורבנות
מספרם רב ובולט
|
בצעדים בטוחים
מסיתה את שיערי
מבטים מחויכים
|
מיליוני שאלות מציפות את חלל המכונית
ניתן לראותן בבירור
אך אין מי שישאל אותן
|
כמיהה לגרביונים
ולריח של פריחה
כל קירוב שפתיים
מרגישים את השלמות
כמעט
|
יעקב בוא אליי אלטף אותך
יעקב תתקרב לכאן אני לא אנשך אותך
|
זה חיפוש התשוקה
זה חיפוש אחר משהו ...
|
שאהבה מתגברת על הכל
מסרבת להשלים שעכשיו צריך לסבול
אם יכולתי לעקור את הגוש הזה של המועקה מתוכי
ולהעיף אותו לקיבינימט בבעיטה
|
הגלגל הוא עגול
עוד יחזור אלייך הכל
|
תחבק עד שיימחצו לי השדיים
איזה רך
איזה עונג מתוק
|
יש אחת קוראים לה סימה
היא אומרת שתמיד...
|
ועברתי ללב תוך הטחת ראשי בקיר
אין כאב כמו זה
אין עוצמה כזו
אין רגע נורא יותר
|
רק אני יודעת זאת
ואתם
עיוורים
|
להעמיד לך אותו מהר
זה לא נראה לי נכון יותר
אולי רק קצת ואז תלך
אני אקיא ואתלכלך
|
כי אנחנו שנינו קורצנו מאותה צלחת פסטה
שנינו שוחים ברוטב השמנת אחד של השניה...
|
מלטף במבט
מלטף במילים
מלטף במחוות אהבה קסומות
|
זכרתי שסגרתי את החדר מזמן
כנראה שהיה גם חלון קטן
|
רוצה שתלמד אותי איך אתה הכי אוהב
אתה חונק אותי עכשיו וזה כל כך כואב
|
לפעמים בתקופת גאות
בא לך פשוט למות
כי נראה לך הכי קל
לברוח
|
האנשים האלה מזויפים כמו חורף אופטימי
כמו אני כשהתנשקתי עם ההוא
האנשים האלה מזויפים
כמו חרא מפלסטיק
|
הראש מאיים להתפוצץ
העיניים בחוריהן לא מפסיקות להתרוצץ
והלב זועק זעקה שקטה
|
החבר שלי לשעבר
יש בו משהו כל כך מוכר...
|
בואי כלום לא חשוב עכשיו
חוץ מאיתנו
|
ושכנעי עצמך ששכבת
רק עם בחור אחד
ולא מתוך אהבה
ותגידי לעצמך...
|
תקופה הזויה
זה רוצה זיון
לא בא לו על חברה
ואת
|
והוא עומד מולי ומדבר
השפתיים זזות
אני לא באמת
מקשיבה למה שהוא אומר
|
ויש לה כתר מנצנץ
יהלומים משובצים
|
ביקשתי מנה עם הכל ושתייה
וחיים אפילו העמיד לרשותי שמשייה.
|
חשבתי שמחר במסיבת יומולדת שלך
אני אקנה לך מתנה
אבוא לתת לך אותה
|
ובכל זאת היד שלך
אצלה במכנסיים
ולא אצלי
|
אתה צווח
עונה
און-אה
עונה
|
שלום
שלום
אני נטלי הדוגמנית
אני לא אוכלת בשר
כבר שנים צמחונית
|
שימו לב לתחושת הדוברת בשיר
ואיך נתפס בעיניה איבר המין הזכרי
שיזדיין כל מוטיב
להקיץ עם זין זה די מגניב
|
שיבוא כבר הנסיך ויפתור הבעיות
|
ותאמר האישה אל אחיותיה בנות ישראל
היודעות אתן?
ויביטו אליה הנשים ויבכו בקול גדול
ואת צעקתה יצעקו
|
השנים שעושות את ההבדל
זה רק השנים
את במקום אחר
אני במקום אחר
|
אין לי את מי לנשק
השנה החדשה
וסביב לי זוגות
|
במערומינו מתרחש הקרב
אך אין בו מפסידים
יש רק מנצחים
|
אז אני מבינה למה עברו כבר כמה עשורים
ועוד
לא
|
אני רוצה לזיין אותך
שיכאב לך
לזיין אותך עד שתצרח
רוצה שלא תפסיק לצעוק את שמי
עכשיו אותי לא תשכח
|
הקירות סוגרים עליי
חושך מסביב
עכברים
|
רוח מלטפת את האיברים הפנימיים
רוח וטיפות גשם שעושות קר ונעים
|
אחר כך
במכונית
על כביש מהיר
|
ואחרי דקות של נצח והשקט החודר לנשמה
מגיעות הניידות האמבולנסים המצלמות
ואז יספרו הכתבות על אם שאיבדה בנה
|
צייר עליי
תכתוב עליי
אני עכשיו לרשותך
|
לבדידות יש ריח
הוא אמר.
אני בשבילך אקטוף את הירח
הוא אמר.
|
בחוץ זה קר
ומאוחר
הלילה כבר כמעט נגמר
|
שמלה עשויה בד טלאים
היא זו שכבשה את ליבו
פגמים על פגמים תפורים
|
מנגינת סלסולים מזמינה התלה בי
מתוך החור השחור ורוד של לב לבה של הנאה
|
הגלים קיררו לי את כל הגוף
הלחיים שלמטה
גם הציץ קיבל ליטוף
|
במועדון תל אביבי מוכר וידוע
מצאתי לי זמן לבקר
קצת נשיקות לסלקטור ונכנסתי מאוד מהר
|
ישובים על סיפון
נוגעים לא נוגעים
ואני מרגישה גירוד קל בכף הרגל
|
וזה לועס אותי טוב טוב מבפנים
|
אל תשאל שאלות
ותסתום את החורים
|
איך כל חלק לא מוכר נשאב לתוך -
אפילו כף רגל מיוזעת
|
כמו שמש ואור בה
נכנסת ומאירה את חדרו השחור
נותנת לכאב שלו לתוכה לחדור
|
רן
איתך כבר עזבתי מזמן
לגוון לעשות בלאגן
אני יודעת זה רק עם שירן
|
תגידו זה זבל
אני יגיד וודקה
תגידו אריאל
אני אומר מניסוטה
|
אל תעזוב אותי
אל תפנה לי גב
לא יכולה לסבול כבר
אתה כבר לא שלי עכשיו
|
היה לי יום די מיוחד,
בשירותי בית הספר עשיתי לו ביד,
היה מאוד נחמד אח"כ, הוא ירד.
|
אם ננסה
לראות, לגעת
זה משהו
חזק
אני יודעת
אם רק נרצה, אם שוב נעז
אולי יהיה במה להאחז
|
ריקנות ומחסור בתקווה
הרבה שנאה ומעט אהבה
בלי גבר בלילה
בלי אשה
|
חשבתי שהלב שלי
מזמן כבר לא אוהב
|
בתחתון תחרה שקוף
לוחץ עוטף את הגוף
|
זה לזמזם בנחת
כל מה שממעל
למתחת
|
אז אל תצלצלו אליי עכשיו כי הפלאפון
סגור אנחנו עסוקים כולם
אני מקווה שזה ברור
|
כולם מדברים בגרות
אני פוחדת לעשות טעות
המורה הזונה הביתה צלצלה
פתחה ת'פה שלה
ואמא סתם השתוללה
|
יש לי רצון עז
שתקח את הקנון שלך...
|
בתוך מדים
על מיטת שדה
באוהל סיירים
|
והיא תפנק אותי כמו שרק היא יודעת והיא גם תהיה יפה ותשתוק...
אני אומר לך... היא בחורה מהסרטים זאתי.
|
אני אף פעם לא בסדר. גם איתך לא הייתי בסדר, אני יודעת. כל סוף
שבוע פנוי שהיה לנו יחד ציפית ממני כפי הנראה לאיזה טוטאליות
שאני לא יכולתי להעניק. לא מסוגלת להכיל כרגע אף אחד אחר.
|
אני שונאת את זה, אני רוצה שהוא יחזור לשטיח. שם, רחוק ממני.
אני לא רוצה שהוא יגע בי וגם דיי מגעיל אותי שהוא עם נעליים
והן נוגעות לי בסדין. הוא מנשק אותי. זה לא עושה לי כלום. הוא
לא עושה לי כלום. אני עושה לו לגמור. הטלפון מצלצל. הצלצול
הגואל.
|
לא רציתי להתקלקל. לא רציתי שיגידו שהשמנתי או שהדרדרתי
בלימודים, לא רציתי לראות את התדמית הולכת ואת התהילה חולפת.
והרגשתי שאם אמשיך את חיי כפי שהם, לא ירחק היום בו אפול
לתהום.
|
אני עצבנית על אחותי שנותנת עצות מרחוק. עצבנית על אחותי
השנייה שחיה לפי התכתיבים בעלה. אני עצבנית כי המחשב לא זז,
אני עצבנית כי יש לי עוד יומיים בחינה חשובה ולא התחלתי ללמוד,
עצבנית על הכל...
|
"אתה לא מתגעגע אליי?" שאלתי בקול חמוץ.
"מתגעגע אלייך,אבל לא כמו שאת חושבת" ענית לי בטון בטוח.
זה נגמר בנינו, וכך נגמרה שיחת הטלפון האחרונה. אני יושבת
וחושבת לעצמי איזה בזבוז. איזה בנאדם אתה.
|
וכל כך מקווה שאני לא אוהבת. אוף נו, שההוא מאתמול יצלצל כבר.
הוא נראה כמו אופציה מעניינת. קצת גדול. אבל מבוגרים זה תמיד
טוב. אני מתה להתקשר אלייך יא אפס. אבל יש לי קצת כבוד. ונמאס
כבר לחזר אחריך כמו אידיוטית. חתכ'ת חרא
|
ואני אוהבת את זה שאתה לא מקנא בגברים אחרים, כי אתה יודע כמה
אתה מושלם וכמה אין לך תחליף ואני חושבת שגם רואים בעיניי שגם
אני יודעת
|
יש לי סבתא אחת בגן עדן ויש לי עוד סבתא בתל אביב. אני לא
מכירה את הסבתא התל אביבית. בגלל כל מיני ריבים משפחתיים, אז
יום אחד לקחתי אופניים ונסעתי עד לתל אביב כדי לפגוש אותה בפעם
הראשונה בחיי...
|
הוא חייך אליי חיוך נחמד כזה. חיוך שבקלות ניתן להכניס איתו
למיטה. אבל לא אותי. לא עכשיו. לא בכלל. הוא ניסה להראות לי
שהוא בחור רציני, סיפר שהוא נפרד מחברה שלו לאחרונה והוא מאוד
פגוע ולבד.
|
עולה מחפשת מודיעין
מה היעד הכי רחוק
ההיא בקופות זורקת מספרים
|
אחי הקטן מגיע עם אשתו הטריה לארוחת צהריים ואני הרווק המזדקן
בן ה-34 מגיע לבד
|
אל הארכיון האישי (38 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם הייתי מכור
לדבק.
אחר כך עברתי
לצ'אטים.
ואז לאייסיקיו.
ועכשיו
לסלוגנים. |
|
