|
 225040874
רגע, אני, אהה כלומר נטלי, בכלל לא מבינה מה כל הקטע
עם הגוף השלישי הזה? למה אסור גוף ראשון למשל? למה
לא שני? נטלי לא מבינה מה זאת האפליה הזו.
נטלי משתתפת בצער הגופים הראשון והשני שמופלים לרעה.
בושה וחרפה מה שקורה פה. פשוט בושה וחרפה.
- איפה?
- שם! זה ממש מולך!!!
|
הרגשתי מוזר יותר. בדרך כלל, הייתי מסתכלת על כל הבחורים בסופר
(מה לעשות, שכונה מלאה בחתיכים), אבל עכשיו... כשיש סופר מלא
בבחורים האלה שהסתכלתי עליהם בכל הזדמנות, ועכשיו כבר לא. אני
הסתכלתי רק עליו. היה בו משהו. שמשך אותי.
|
ורק אז תביט בעולם ורק אז תביט בצבעים
ורק אז תדע
שאתה בחיים.
|
כי ג'וני היה מאז ומתמיד
לא כמו כולם, לא רק ילד מדליק
כי ג'וני יודע, יודע מבפנים
מהי בשבילו, משמעות החיים
|
שם על הרצפה, מונח כולו לבד
מטבע של 10 שקלים, מטבע חדש!
|
צעקות ובכי, רק צרחות
הלב לא שומע, הלב אידיוט
לאף אחד לא אכפת, שימותו כבר כולם
אתה טוען שהוא לא בסדר, אבל מה איתך בנאדם?
|
הלוואי שיכולתי לגרום לך לשלם. הלוואי שיכולתי לגרום לך להרגיש
איך זה.
|
הגענו לפיצרייה והזמנו פיצה ושתייה. יעל שוב צחקקה, וגיא הצטרף
אליה. ניר נראה מאוד רציני, ואפילו מוטרד. משהו כאן לא בסדר.
ידעתי את זה. "אני הולכת לשירותים" אמרתי.
כשחזרתי עמדתי כמה שולחנות מאחוריהם והם לא ראו אותי. אבל אני
שמעתי כל מילה נוראה שהם אמרו.
|
כשהגעתי לכיתה הם כבר היו שם. שלושתם. ישבתי במקום שלי, בשקט,
ואז נשמע הצלצול. השיעור עבר בסדר, שלושתם שלחו לי פתקים,
אומרים שהם מצטערים, שאסלח להם.
|
"יופי, אז אני נורא מאושרת בשבילך."
אבל היא לא נשמעה כל כך מאושרת. בדרך כלל כשיעל מאושרת, היא
צורחת באפרכסת או קופצת מאושר, אבל היא לא עשתה את זה. היא
נשמעה כאילו אלו לא היו חדשות בשבילה בכלל. היא פשוט לא הייתה
מאושרת מספיק... אולי היא באמת קשה לפיצוח?
|
"אני צריך לשאול אותך משהו", הוא אמר. "אני מחכה הרבה זמן
לשאול אותך ונמאס לי לחכות". נצנוץ תקווה פרץ בלבי. האם ייתכן
שהוא הולך לשאול אותי, מה שאני חושבת שהוא הולך לשאול אותי?
|
|
|
חריצים שקטים
נחדרים עמוק
-החריץ המזמר |
|
