|
Your harms are like ropes tying my detain soul
If I only had the force not to fall on my knees again
|
לפעמים אני לא מבינה מה קורה אצלך
כשאצלי הכל דפוק
|
תמיד כשהלב שלך נשבר
אני אבוא עם חוט ומחט
ואתפור לך אותו,
|
השתניתי לך,
אני מודה.
הפכתי עם הזמן להשתייך
לסוג אחר של אנשים,
לסוג השקט, לסוג של אף אחד.
|
|
|
זה אתה, אילו
החיים,
מצטער יותר מזה
אני לא יכול
לתת.
אתה יודע,
אם אני אתן לך
אני אצטרך לתת
לכולם.
נו אז את לוקח?
(אלוהים ליעקב
פופק) |
|
