|
נטי
"תעזוב אותי!"
"לא לא מותק, את שלי. שלי ורק שלי"
"גיא אתה מכאיב לי!" צעקתי כשהוא אחז שוב בידי
"שלי ורק שלי!" הוא צעק שוב, מתעלם מדבריי לחלוטין.
|
לא רציתי לחזור לעצמי, רציתי להישאר בעולם שיצרתי לעצמי. עולם
יפה, מלא באהבה. עולם בו יכולתי להיות יפה, מושכת, נחשקת ולא
אותה ילדה סתמית שהייתי במציאות.
|
מאז ומתמיד שנאתי את הטיפול הפסיכולוגי הזה. אם זה היה תלוי בי
לא הייתי חוזרת למשרד הזה כבר אחרי הפגישה הראשונה! אבל כיוון
שאף אחד לא שאל לדעתי, המשכתי בטיפול.
התיישבתי במקומי הקבוע, בכסא העץ שליד החלון, וחיכיתי לשאלה
הרגילה.
|
|
|
זרוע הברקן שלי
אינה כמו פעם |
|
