|
נולדה בקיץ 1988. אוהבת להיות עם חברים, לעזור
לאנשים ולהתפלסף על החיים. כותבת כשרע לה בעיקר, או
כשבודד, מה שבא קודם. לא תלויה באף אחד ואת הדברים
הגדולים באמת שומרת לעצמה, ולנייר.
מאחלת לכל קוראיה קריאה נעימה ותגובות יתקבלו בברכה
אוהב... לא אוהב... אוהב... לא אוהב... כמו המשחק הזה שהיינו
משחקים ביסודי עם הפרח הצהוב הזה שתולשים לו כל פעם עלה, פעם
אחת אוהב, פעם אחת לא אוהב, עד שמגיע העלה האחרון, וההכרעה.
איך שהייתי רוצה שהכל יחזור להיות פשוט כמו פעם ושכל הרגשות
שלי יהיו תלויים באיז
|
ואני לא מבין איך אפשר. איך אפשר לאהוב מישהו שכל כך מכאיב.
אבל כנראה שהיא מאוד מיוחדת. בגלל זה היא אמא שלי. ואני לא
יודע מה לעשות בשבילה. כל כך לא יודע.
|
לחשוב עליך בלי הפסקה, לראות הרבה אנשים שאומרים לי להיות
חזקה, ושהכל יהיה בסדר, ושכולם שם בשבילי, ושאתה היית הכי הכי
ושאני צריכה לשמוח שנולדת לי, ושאת הטובים תמיד לוקחים
ראשונים, כי אלוהים רוצה אותם לידו...
|
איך נפלתי בקסם
קרסתי ברשת
נפלתי בין הכיסאות
ישר לשקר
לרוחות הרעות.
|
אבל היא נובלת כמו פרח קטן
למרות שבשבילך היא פרח מוגן
ובסוף היא תמות את זה אתה יודע
בימים הקרובים חודש שבוע
|
את רוצה כל כך לעזור לו
והוא אטום מיואש
ואת בשבילו מקריבה שוב ושוב
הוא רוצה להתחיל מחדש.
|
חותכת ורידים
אולי קצת לא נעים
אבל מה זה משנה
הסוף כבר קרוב
|
ילד שלי
הלב רוצה אליך
ילד שלי
אך איני יכולה
ילד שלי
איך אהבת את אמא
אך כמו שלמדנו
כל אהבה
סופה אכזבה.
|
הסתכלתי עליו, השטן, בעיניים בורקות מדמעות
הסתכל עליי, עיניו יורות ניצוצות
הסתכלתי עליו, המלאך, בעיניים רכות
הסתכל עליי, עיניו אוהבות וטובות
|
ואת משתגעת
לא רוצה לפנות לשום אדם
רק את והניצן
יודעים את הסוד הנורא
|
גשם יורד לשלולית לא גדולה
ילד יושב חסר אהבה
שקיעה בשחור אל תוך השאול האפל
הילד נשכב, מצטמק, מתקפל.
|
פרידה
כמו חלום העובר לו ביעף
ומשאיר משקעים עמוקים
בצורת מחשבות הרהורים קצת נוגים
אך הרבה תקוות חדשות וחלומות נפלאים.
|
קיללת הכרחת
נישקת בסערה
וילדה תמימה אחת
לא בכתה לא ברחה.
|
תן לי כוח לברוח
תן לי כוח לחזור
תן לי כוח לשמוח
תן לי כוח לזכור.
|
|
|
מחבלים מעדיפים
אגד
אני מעדיף דן
לא מצחיק |
|
