|
&from inside&
אין לאן ללכת, בבית הוא נפגע... קור "כלבים" בחוץ הוא יושב על
הספסל בידו חפיסת קלפים ובידו השנייה סיגריה שנגמרת... בכיסו
20 ש''ח לבירה הוא יושב מכופף כולו. המעיל רטוב כולו... הוא
רעב וזקוק לאהבה אך בבית הוא נפגע... אבא נרקומן ואימא שמביאה
בסתר כול יום גבר א
|
לראות את הכעס, השתיקה והבכי... זה משתק...
אז כשאתם אוכלים בבית הם מסניפים בקבוקי צבע
כדי לחלום טוב בלילה שיש אוכל וקורת גג
והבטן כבר אינה כואבת ואתה שבע
אז יש את אלה בגיל תשע כבר מכורים
כי הם רוצים לישון טוב הלילה, כמעט כמו מלכים...
|
והאנשים כול כך ממהרים לא עוצרים לשניה להביט
לנצל את הרגע הזה... להסתכל על הטיפות שמטפטפות מטה מטה...
"דמעות של מלאכים","נשיקות של מלאכים"...חחח כך הייתי קוראת
לגשם
הייתי עומדת ליד החלון ואומרת
"נשק אותי מלאך ואז תבכה על היום שעברת"...
|
החורף שהיה עורב שחור
החורף שהיה כול כך ברגע הנכון
החורף שהתחיל בחורף שהיה ונגמר בדמעה זולגת
|
בין אני לעצמי - תהום מורחבת
זעקת המתים משתחררת
הקבר הלח מגשם שעבר
|
ואני כבר לא אותה אחת
הנשימות שלי דלות,
והמבט שלי מחוויר,
אני מאבדת את הקסם
הגוף זועק לנגיעותיך
הלב נקרע מתוך עורי
|
הלוואי והיו לי מילים להאמין שיש אותי..שאני קיימת..שאתה קיים
הלוואי והיו לי מילים שישאלו במקומי
ואוכל סוף סוף לשאול
"האם אתה שומע? ומנסה להבין?
מתי תעשה אותי כבר קצת יותר מאושרת?"
"האם יש בכלל אתה?"
הלוואי והיו לי מילים לשיר אותן חזק כדי
|
ילדה הלכה אל תוך שמיים
אל תוך שמיים נצחיים
|
רק תביטי בי ילדה מלאך עמוק אל תוך עייני ותראי עד כמה אוהב
אני אותך... ילדה מלאך...
|
כאבני חוף חובקים את הגלים אהיה אני לך.
כמהה ומחכה שתתפרץ אליי ואתפוס אותך ואהיה לך לחומה
ואנשק עיניך מכל רעות החיים,
ואשכב עמך בעת ליל ואחמם גופך בעת רוח סוערת,
ואחבוש את כל הפצעים שמלח זרעו עליהם
|
וכשתביטי בו את יודעת זה יכאב, זה כל כך יכאב שתרצי להיעלם.
וכששוב יהיה קר, וכולם ישכחו שאת שם, את תקפאי - כי תדעי
שאפחד לא יחמם אותך.
|
גופה קישט בקליעים שחדרו פנימה
ולא ידעו דרך חזרה
היא התנגדה בהתחלה ואז הותירה
נתנה להם לקרוע... חלק, חלק מגופה.
|
ובעיניי הוא השמש שמאירה את יומי בבקרים
הגשם ששוטף את כל החטאים מידיי
הזה שמבלגן לי את החיים
אני קוראת אותו כמילים משיריי
|
אנשים משתנים ואיתם הזכרונות אף אחד לא צריך מטען כבד על הלב
ואני נשברת זורקת הכל כי זה כבד מדיי
ונזכרת איך: היינו הולכים בחלומות בשדה של פרחים הולכים לאיבוד
|
שלח לי מישהו... מלאך שרק אותי יחבק
שרק לי ילחש "יהיה בסדר ילדה!"
מלאך שהפך הרים וגבהות בשביל לעזור לילדה קטנה עם לב שבור
|
תגלה לי את סודך לאן אתה הולך כשאתה בודד?
לאן אתה הולך כשאתה עצוב?
גן עדן נשמע לי המקום המושלם...אבל אתה כבר שם...
ולי אין לאן לברוח..
|
ופתאום חום אצבעותיו שהיה מעביר ומשחק בשערה נעלם,
ומבטו המעריץ בגופה העגלגל והמוזר גם איננו...
בעיניו היא לא הייתה עגלגלה או מוזרה הוא היה קורא לה מיוחדת
כי מושלמת היא לא נתנה לו לכנות אותה.
|
חתול סקרן מנסה לגלות מה היא אותה סחורה פגומה
הוא מתגנב לאט ויום אחר יום מוצא סחורה פגומה אחרת.
|
בין ליטוף לנגיעה השקט הוא היחיד שמדבר
ואיך פתאום שהם מאבדים את הקסם,
התשוקה נעלמת והמגע מנותק
שוב השקט כמו חיה פרועה משתלט על החדר.
|
והיא מבקשת בשקט שיסלחו להם המלאכים ...
היא מרגישה ריקה..מרגישה שחייה הם בדיחה אחת גדולה...
טעות בהפקה של אלוהים..
|
יער הנירוונה הוא היער המיוחד שלי...
מתישהו גם הוא יעלם ביחד עם הסטיגמות, הפיות השדונים
והממתקים...
אבל בינתיים אני אהנה ממנו כמה שאפשר!!!
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
come, give me a
hand and we'll
walk, dont ask
me where, dont
ask me about
happiness.
אבן שושן |
|
