[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי נרדה מרום

לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
רבות אבני הדרך
נשזרו במחרוזתי
מהן בורקות ונוצצות
חלקן שבורות מנופצות

הומור
אם תקנה מניות בחברה שלי
ההשקעה שלך תהיה כדאית
אך אתה קונה נכסים
מזייף קבלות
ולכן היא איננה רווחית

פזמון
או שאתה נכנס,
או שאתה יוצא,
או שאתה מחפש
או שאתה מוצא

שיר ילדים
כשאמא חזרה
עם אח קטן
לא רציתי יותר
ללכת לגן.

געגוע
אבי מת
בבית
ביום שישי
באייר,

איכשהו
אתה מצליח
שוב ושוב
בי להפיח
את התקווה

פזמון
שוב היא מתדפקת
מנסה לחזר
נפתולית ומשדלת
מתפתה לבקר

יחסים
אל תוסיף מלה
אמרת די,
כל מה שתאמר
שמעתי בוודאי

אהבה
אל תפסיק
לאהוב אותי לרגע
השאר תמיד קרוב אלי
אל תרחק
ממני ולו רק צעד

הייתי עוצמת עיניים
ודומעת,.
מבקשת שלא תשקע
כדי שאספיק.

פזמון
אין לי אכזבות
אני זורמת
אם זה יבוא-יבוא
ואם זה לא-אז לא

געגוע
כשתאהב,
אם תאהב,

תן לי לבוא וללכת,
שמח לקראתי
והאור בעיניך,
בכה בלכתי
עד ששוב אחזור

נשבעת שבאוגוסט
מקסימום ספטמבר,
תיצור שוב קשר
כשתחזור.

אהבה
אני איתך, ילדה שלי
בכל מקום בכל שעה
בכל מצב
כשאת טועה, לא יכולה

יחסים
אני באמת לא נראית כזאת
אני יפה הרבה פחות
זה רק הברק שבעיניים
גומות החן שבלחיים

בנעורי
אני זוכרת
היה מעט
ולא חסר
דבר.

אצל סבא וסבתא
מותר לי הכל
להשתולל, להרעיש
וממתקים לאכול,

אכזבה
ארבעה עוברים
מתחלקים
חיים
נושמים,

אתה לא האיש שהיית
שראה את הטוב בתוכי
שלקחת אל בין זרועותיך
ועטפת בחום את גופי

אתה שם,
לפעמים
אתה פה
חי את חייך
בין הימים.

בלילה באות המלים
ובוכות
על שלא נאמרו
או שכן

בסוף היום
נסגרת דלת,
מוסט וילון
מוגף חלום
אחרון

יחסים
בעיניים עצומות
אתה יודע
את המחשבות הנסתרות שלי
ובחיוך המלוכסן, הספקני שלך
חושף אותן ומסכים

כי הערב ירד
קורי העצב
לכדו אגלי שמחה
והגיעה העת
למחול.

דקה,
דומיה
מביטה לשמים.
מבעד לענני הכבשה
נוקבות עיניה,
שותקות.

דרך העיניים
רואה את התהום
ואיך את מטפסת משם
אל האור

פרצת אלי דרכים
כדינמיט
נסוגות ממני
בדממה
בכבישי עפר.

אהבתך -
פנסים בעיניי
וכשנדמה שחמקה
כבו.

בבית שלי יש חלון
המשקיף אל הוואדי ממול,
באביב מזהיבה לי שיטה מכחילה
וקידה שעירה בחורף

אינטרוספקטיבי
אני זוכר אני שוכח
עיתים נובל עיתים פורח
אני מרגיש אני אטום
אני מושלם או בעל מום

את מה שהוא ראה
הוא מעדיף לשכוח
וכל מה ששמע
אינו נותן מנוח

ובעת כפרות וסליחות
כשופר קולי קורע
מבקש אותה
לצדי.

אזרע מחשבות ברוח,
והן תנבטנה כמילים
בשיריהן.

פזמון
כשהבוקר יאיר
על עולם של שלום
בו אתה ואני
נעיז לחלום

שקיפות עורפית מושלמת
חמש אצבעות
לב נכון פועם
עם כל המחיצות

פזמון
אני לא דעתן
ואפילו לא עקשן
אני תמיד מוותר
לא מתווכח יותר

למה אינני עומד בראש
פתח ושאל המספר 3,
לא מסכים ש 1 הקטן
יהיה תמיד ראשון, החוצפן

פזמון
הוא מפיק מהכלי
יצירות מופלאות
וקלידיו נכנעים
למגע אצבעות

כליל החורש יודע
עליו להשיר בעתם
ופרחים ורדרדים
מגזעו להנץ
בזמן.

פזמון
נמאס מהקור
מהגשם הרב,
לא רוצה לחכות
לא, אין מצב.

יחסים
כשהצלע שלך על שלי מונחת
אנחנו ממש חופפים
כשהשוק שלך בשלי נוגעת
אנחנו מאד מתאימים

התנים שבוואדי
בפתח ביתי
על הר הכרמל
מתאספים הם

ואתה תבוא אלי
עם יד שמלטפת
תגע בי ברכות
של משי וקטיפה

וביום ההוא
עלתה השמש כהרגלה.
אילו ידעה
הייתה נחבאת
ומחשיכה

מנסה
להשתנות,
לרצות
לפצות
כבר כמה לילות

סגול של אזדרכת
מבעד לחלון
מחנק של געגוע
מתקבע בגרון

הוא מביט בפסגה מתרחקת
את בנוף הנשקף מסתכלת,
אגמים ובארות של מים חיים
לו נדמים כבורות שחורים.

קחי לך ילדה
חרוזי מילותיי,

השקופים
לך יהיו
הינומה

הומור
וריח בישולים מציף את כל הבית
עם עוף וירקות טבולים בשמן זית.
אחד רוצה סלט בלי חסה ופלפל
שנייה בגלל השום מתחילה להשתעל.

נמסות כתפרים
עם הזמן,
מגלות צלקות
של פצעי אורך ורוחב.

ילדה של סתיו
נוגת עיניים
עלים בשערך.
ימי עגמה
עוברים עלייך
שלכת בקולך.

עץ הזית העבות כבר מזדקן בשקט,
קרן שמש רחומה כסיף עליו נושקת.
נדמה שקומתו צמקה עם השנים,
ולא מכובד הילדים או שמן הזיתים

יחסים
אני שותה אותך
בלגימות קטנות
שלא תיגמר
אתה הכי מתוק
לקראת סיום

מה עוד צריך לקרות
כדי ששוב נבין?
מה יש עוד לעשות
כדי שלא נלין?

לנשום
את אוויר הלילה
של אז,
להריח
ריחות צרובים

אהבה
תשירי לי
שיר אהבה
כשאשוב מכאן
הביתה

פגשתי פעם ברכבת
בקרון הלילה
של חודש דצמבר הקר
מבלגרד לבוקרשט

לא טוב היות דגל נישא
מונף מתוך השכול
עוטף ארונות מתיו,
המורד לחצי

אותי שום דבר כבר לא יפתיע,
אם השמש בגבעון דום תעמוד,
ואיש את אשת חברו יחמוד,
והמשיח על חמור לבן יופיע

ייסורים
לשכב על הגב,
הכרית מתחת לצוואר
האף לא ייסתם
הגרון לא ייחנק,
(באחריות)

בית קפה קטן
שולחנות עץ עגולים,
נרות כתומים
להבות מרצדות

כמיהה
והריח, הו הריח
מצווארך
דביק וחמצמץ
ייספג בי
יכניעני

תחושתי
כולם חומדים
פיסות של אהבה

דבר אתי, אני שומעת
קולות לבך כמהים לצאת
אפשר היית קצת פתוח
ומשחרר אמת אחר אמת.

פזמון
אני
מבשלת לי שיר חדש
הוא מתחיל כבר
לזרום בעורקים,
מתוק טעמו
כתפוח בדבש
וריחו כמו גן של ורדים

הומור
המצב היום הוא וירטואלי
וממש ממש לא רציונלי
ההווה נדמה כל כך בנלי
והעתיד נראה לי, מה זה, טרמינלי

אכזבה
לעמוד בצמדים
או בשלשות
בצרופים מקוריים,
לרצות, לפתות
אותי.

ארספואטיקה
אני ממוללת
מלים
כעלים בשרניים
בין אצבעותיי

שואה
מנדל'ה,
דודי בן הי"ג
אחי אמי,
אהוב נפשה
בבת עינה.

שיר ילדים
אני אוהבת כשקוראים לי סיפורים
על חיות שמדברות וצמחים מוזרים
אך כשיש בסיפור כרישים אני חושבת
להפסיק להקשיב ואפילו עוזבת

הלוואי שהייתי מצוננת
והיה לי אפילו קצת חום
אז אמא תאמר לגננת-
היא נשארת בבית היום

אתה תהיה לי נהג מונית
בגשם תאסוף אותי

ברדיו שלך לאונרד כהן
I'm your man ישיר לי

אני נע לקצבך
משתוקק אל חיקך
לאט בעורקיי את זורמת.

יחסים
במסלול המהיר מתעלם מכל תמרור,
אני יודע בעצמי מה מותר מה אסור.
אף שוטר מוסר אותי לא יעצור,
וקווים של הפרדה בקלילות אעבור,

אל תנסה אותי
לא אעמוד בו.

שיר ילדים
עם שמלות ארוכות בשלל צבעים
נעלי זכוכית וכרכרה מלכותית
פיית קסמים עם שרביט פלאים
ונסיך מתאהב בילדה לכלוכית.

סבא אוהב לי סיפור לספר
כדי שאגמור לאכול מהר.
לי זה לגמרי, לגמרי ברור
שהוא מלבו בודה את הסיפור.

שיר ילדים
סבא נבהל מנסה לעצור
תופס מקדימה וגם מאחור.
זה ממש מסוכן, הוא מתנשף
ואתי על ספסל הוא נח, מתיישב

תחושתי
פרושה לפניך
במנהרת החושך
בין הזמנים.

יחסים
אני קורא אותך
כמו ספר פתוח,
את גיבורה ראשית בעלילה שלי
שכל הזמן נבנית ונארגת
מרגשת, מפתיעה ומסתבכת.

מסמנת לעצמך
את הגבולות,
מבקעת את הקליפות
וצומחת.

שיר ילדים
עצובה האזדרכת
התדעו מדוע ?
היא עומדת בשלכת
כבר מעל שבוע.

מלים שאמרת
הרחיבו עורקיי
כתומך
דיללו את דמי

פזמון
עשיתי היום המון דברים
הייתי בגן ופגשתי חברים,
נשארתי איתם גם בצהרון
עכשיו אני צריך רק
פיפי ולישון

געגוע
נפרדת לאט
כל שעה, כל רגע, לאט
פעם שכחת את שמי
ופעם- את בני

פזמון
הולכת לך ברחוב
ובכלל לא שמה לב
שאת נראית כה טוב
וגורמת לי כאב

ללטף
זיפי זקן בני יום
לנגב אדי זיעה
ממשקפיך

גרניום גווע
של תום הקיץ
מתנועע,
מתפלל ערבית לבוא סופו

אהבי אותו
קצת פחות
ממה שהוא
אותך

רואה את
כתמי שמש הנעורים
הנאבקים לשרוד
ולגלות

יחסים
רוקדת איתך
את מחול החיים,
ירך מול ירך
חזה אל פנים

רק חיבוק אחד ודי
אחר כך אעצום עיניי
וארדם

שם
שערך הזהוב
רום קומתך
קטיפת קולך
ודמותך שערגתי,
שביקשתי

תחושתי
שהלילה ירד כבר
אני מבקשת
שהיום יחלוף
לו ביעף

שוב אתה כאן
חזרת,
עיניך שונות.
לא הייתי איתך
כשהלכת

אהבה
את כל המלים אני שומרת בצד
לשלהי הסתיו,
אדע שאהבת אזכור שאמרת,
כשכבר לא תאהב.

אהבה
דבר, אהובי, לחש בתשוקה,
לטף צווארי החלק בשקיקה,
כבוש את ליבי במבט, בשתיקה.

שורות מחכות לי,
אולי מחר אבחר בהן
לפתוח

מישהו ידפוק לך על הדלת
מישהו יגיד שהכול נגמר
מישהו יצרח שזו רק איוולת
מישהו יבכה שאין לו מחר.

צנועה ומבוישת,
עפעפי תריסיה מושפלים.
שרידי מסמרים על קירותיה,
מעקפי צינורותיה שנסתמו
חשופים לכל עובר

האם אפשר
לקבל את הבלתי נמנע
לשנות את הבלתי ידוע
להביט מחדש בתמונה
לאהוב ולמצוא עוד מרגוע

שנתי
נודדת לעייפה
מחפשת בית
נטול דאגות,
בלי זכרונות
ללא געגוע

פתחנו חלונות,
כיבינו המזגן,
הרשינו לרוחות
לחדור מתוך הגן

כמה אני צריכה קצת שקט,
אל מול הים והגלים לשבת
לשכב בחול הרך והחמים
להזכר שוב בימים טובים

אהבה
תזכירי לי
איך הסתכלת בי סתם כך
חייכת והמשכת ללכת
הפניתי ראשי לא ראיתי אותך

השמש משנה
את זווית הקרינה
והצללים שוב מתארכים
הרוח מנשבת בקרירות נעימה

תחושתי
מנערת את חטאי
אחד אחד
מקפלת אותם מחדש
צבעים צבעים


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלדה

אני רוצה חלון חדש לפתוח
ולהרעיד את כל נימי נפשי
ולנסות למרות הכל לפרוח
ולהיות שוב מחדש חופשית

אקוסטי

וכעיוור תגשש בינות
חדרי לבי המצולק
שכבר מזמן
איבד אהבתו....




אל הארכיון האישי (31 יצירות מאורכבות)
אני רצה עם
מספריים עכשיו,
ושמישהו ינסה
לעצור אותי!



אחת מפתחת נטיות
התאבדותיות


תרומה לבמה





יוצר מס' 35119. בבמה מאז 7/5/04 12:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנרדה מרום
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה