[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נעמי שטיינמץ

אל היוצרים המוערכים על ידי נעמי שטיינמץ
היא נולדה בשנת 84' בפאתי העיר הגדולה
ונסחפה, קצת כמו כולנו, אל תוך המערבולת...
לפעמים קצת טבעה בחיפושים, לפעמים למדה כיצד לשחות
ואולי היא עדיין עוד לומדת.
היא חיפשה את עצמה בלבד, וחיפשה גם בביחד
היא חיפשה פורקן בתאטרון, במוסיקה ובציורים מופשטים

אך נשארה, מעל לכל, עם הכתיבה.

העמוד שלפניכם מורכב מיצירות שונות ממגוון תקופות,
יצירות חדשות מגיעות ויגיעו גם בהמשך.

יום טוב וקריאה מהנה! :)




לרשימת יצירות השירה החדשות
אנשים הם כמו רכבת
עוד קרון במסילה,
הם לא עוצרים בתחנות
לא מותירים בי בהלה.
אנשים הם כמו הרוח
הם חולפים כמו הגלים,
נכנסים לתוך חיי
ותוך שניה נעלמים.

כעס
בנשימה אחת, כמעט חשאית
התוודיתי על כל מי שאני.
הראיתי לך את הלוח של נפשי
והמילים בו לא אמרו לך מאום.

כעס
אם הצבא על קיבתו צועד
אני עכשיו בוערת,
רעבה לראות את השחרור
מעבר לגדרות.
אנורקסיה של ההמונים
אשר טובעים בכעס,
ואני בין זרועותייך
ונפשי בין הקירות.

בבית הבובות יש ילדה ששכחתי
היא שבורה מבחוץ, מבפנים אף יותר...
היא סגורה בבועה- לא רואה כלום מעבר
מפחדת לשתוק, אף יותר לדבר.

עצב
אני נפעמת מיופיו, המורכבות שבו
ורק רוצה לגעת, מושיטה ידי -
שרף עוטף אצבעותיי.

כעס
בטח שלא אשכח ובטח שלא אסלח
לא ארוקן שוב את נפשי ואתקפל עד שתצרח
ולא אכפיש עוד את שמך, לא אתבייש יותר בשמי
כי לי הבטחתי, לעולם עוד לא אשכח שוב את עצמי.

אהבה
אתה הבסיליסק,
אתה המוות האוחז אותי באישוניך
כמו חץ לאורך עורק הצוואר...

אינטרוספקטיבי
אני אישה כספית
פרועה וחייתית מדי להתהלך
שקטה וצייתנית מדי לסורגים.

יחסים
עכשיו אני שמור בתוך ראשי
זה בונקר מחשבתי,
החיילים בפיקודי תפסו שליטה...
זה אולי נראה לך קר

עצב
דוקטור ג'קל שלי
היה למיסטר הייד
ולבי, על כל הזכוכיות שבו
הפך אבק ברוח

החצים המורעלים שלך
הם עוד חלקיק בפאזל,
מתי יהיה לי את הכח?
את האומץ להשלים?
אם אזרוק את המגבת
אם אסיר את הכפפות,
האם אנחנו נעלם
או שאנחנו השורדים?

אהבה
אני קורבן ההגנות שבי
אני הפרג שהיה פתאום לשדה פרחים
נידון עד לעולם בתוך עינייך,
כי שם בשדה הקרב נשאבתי

מצב
השמיים לובשים צבע
תותחים יורים בקול
המדינה בת 50
אך לא רואים הבדל גדול

בדידות
הנשמה שבי נמשכת
כתולעת בחכה-
אל תוך המעמקים.
אני טובעת,
בדכאון.

שכול
העור הדק תלוי
כשקיות של ניילון סביב גופך
והזמן זאב רעב,
נועץ ניביו בעצמות.

תחושתי
קירות של עובש וענן אבק
הסתירו לי את האופק
ולבי ימשיך לכמוה,
לערוג אל המרחב...

כעס
את מתמסרת לזה אשר פרע,
ביתר את נשמתי
כל החיות שביבר צווחות מפני מבול קרב

יחסים
אני זוכרת שאמרתם לי
"זו לא תרופת פלאים",
עם כל כיסא שהתחלף מולי
נקרעתי לגזרים....

אינטרוספקטיבי
תמיד מול נשק דמיוני שמחסל אותי
בלי אזהרה,
יורה אליי מילים בתוך ראשי ושם -
הכול הפוך ומעוקם
מראה שהיא בשר ודם, אך לא...

כעס
"בואי, כיפה'לה" אמרת
"מה יש לך שם בתוך הסל?
תני לטעום ותני לראות ותני לגעת
התפוח שלך אדום יותר מדם.

כעס
הנשמה שלי?
רטובה...
כמו מילה ממך,
כמו סליחה הנטבלת בדם

עצב
היא מזדעקת, היא צועקת
וקולה אינו נשמע,
כאב כזה שלא נראה
אך מעטר את כל גופה.

עצב
נשל הזהות שלי נוזל לו במעגלים סביב קרסוליי
מותיר אותי במערומיי, כפרי בשל.
אני תפוח באצבעותיה של חווה
והיא לופתת אותי בכל הכוח,

כאב
יש טעויות שאין עליהן מחילה.
הן אורבות,
מקננות בפנים כמו סרטן...

ייסורים
אתה יודע איך זה אנשים
הם חמושים,
באצבעות רותחות
מילים חותכות

עצב
ברסיסים של שפיות אני אוהבת אותך
כשאתה צלול,
שקוף כמו מים,
כמו תפוח חדש על ראשו של ניוטון


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרבה דברים שקרו לי בחיים שברו אותי, חשבתי שיכולתי יותר אבל
כנראה שטעיתי.. וזה מה שקורה כשאתה מסגל לעצמך דפוס של קורבן..
מי שמצליח לשבור את המסגרת הזאת- ינצל, ומי שלא- נותר לנצח
במעגל של כילוי עצמי שנאה ומאבקים פנימיים אינסופיים.

ביקורתי
השגרה כל כך מקובעת, כל כך מוגבלת ומלאכותית כך שלפעמים אני לא
מצליחה להבין איך יכולתי לחיות שם... והאנשים שפעם נראו לי
כמו כולם הפכו בעיניי לחריגים, או שאולי אני היא החריגה?

כשהטוב והרע משחקים קלפים הם משחקים על הנשמה שלי,
וכי איך אפשר אחרת?
החיים כולם הם תחרות ובסופה של כל תחרות ישנו מנצח וישנו-
מי ינצח הפעם?




אל הארכיון האישי (35 יצירות מאורכבות)
כל הזין בצנצנת


תרומה לבמה





יוצר מס' 1767. בבמה מאז 30/1/01 19:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעמי שטיינמץ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה