[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי נעמי מלכה

לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
60 מטרים מעל פני האדמה
סיפור ישן שלי שמעלה אבק בשכבה עבה
60 מטרים מתחת לפני האדמה

כל עצם טעון באצבעות ידיי ורגליי
ראשי זז מפה לשם עם מחשבותיי
איך זה יוצא, אבל לא מתבטא?
זה מעיק כ"כ שזה קשה!

כאב
הערב במקלחת יהיה זרם חזק
המים שיוטחו ישברו את פניי
ויזרמו אל תוך ליבי
שם ימחקו את הוורידים שפועמים בגללך

הרהור
חולשה שרוצחת כל הרגשה
מתירה ריקנות ללא מטרה
מפוצצת הראש בכל מחשבה
חולשה שאותי היא מטריפה

מצב
אני נושמת מים
בולעת בועות
ואני ממשיכה בזה
אני חונקת את עצמי
ואני מודעת לזה

הרהור
אוסף של בועות אטומות מן העולם
דמויות מפלסטיק עם שיח דל
אנשים שמנסים להקפיא את עולמם
יושבים על ספספל מוקטן בעולם מעט מוגדל

בדידות
כמו הריאה שלה יש תאומה
כמו פיצול האישיות מהשנייה
נעמדת על מקומה
ושולטת על השנייה

הרהור
השקט ביננו כל כך מרגיע
זו תחושת ביטחון שהגיעה
הליטוף שלך כל כך קשוב
אני רוצה שתעשה את זה שוב

עצב
אז מה עכשיו כשמישהו מת?
מתגעגעים ולוחשים את שמו
בלית ברירה מוסיפים ז"ל בקול רם
כאילו כדי להמחיש את שהוא מת

אהבה
ואז מה אם עבר הזמן?
הבכורה העגומה עוד מוקרנת בהיכל
רק משהיא אחת צופה בהקרנה
מצוידת בגללים של כותנה

חלום
צנופה על מצעי שכבתי
השמש נגוזה תחת העננים הכהים
קריאות שחפים התפוגגו
וענפי העצים שהצלו למעני
החיו צללים שהפחידו אותי
הרוח הסוערת העיפה את שערותיי

חלום
החנק כבר הפך לנשימה
והמים הצלולים שטפו את לבי החרב
לבי נצמת
זהו רגעי האחרון
עיני מתעמעמות
שפתיי מכחילות
השחור והאפור הפכו לאטימות ולשקיפות

אהבה
על רכבת החיים יש הרבה רומנים
לרוב קצרים
ויש כאלה שמתמשכים ופתאום נפסקים
ברי מזל אף מוצאים את הרומן של החיים

אהבה
הוא עומד מולי ובידו אקדח
עיניו אחוזות טירוף
טירוף הנקמה
חיוך עולה על פניו הנאים
אך החיוך אינו נעים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
את המכה אני מקבלת בראש ואח"כ כדי לחסל אותי, ההרגשה דוקרת
אותי בבטן, ואז קצת יותר למעלה, כמעט קרוב ללב, אבל את הלב היא
לא תדקור, כדי שהוא ימשיך לפעום, כדי שאני עוד אוכל לסבול,
להרגיש כמה זה כואב לשבור למישהו את הלב.

זמן, ריח, זכרונות, עבר, הווה, פחד, לא ידוע, לא מודע, תהיה,
מי אני, האם זה נכון, דברים הכרחיים, דברים של אילו יכולתי,
יותר כוח, פחות עייפות, שמחה של בוקר ויום חדש, רגע של שקט,
מרגש מבודד, ימים עוברים.


איך זה לחיות עם עצמך כשאתה יודע שכל מה שאתה נוטה לעשות זה
נזק?...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות

היא בת חמש ואולי שש, אבל היא נראית כל כך קטנה.
אפשר לומר שהיא שאפילו נראית בת שלוש ואולי ארבע.

פשוט ריקה אחת.

שקט.
אני חיה.




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
אני כבר עד כדי
כך מכורה
לסלוגנים,
שכשאני קוראת
בכל דבר
אפשרי-עיתונים,
ספרים, ואפילו
כשאני רואה
טלויזיה-אני ישר
מפנה את הראש
לצד הימיני של
הדף, כדי לקרוא
סלוגן.



מחולת נפש
מכורה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 75271. בבמה מאז 10/6/07 14:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנעמי מלכה
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה