[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נאנקה קראש
אנחנו בהופעה ראשונה באנימה קון


אל היוצרים המוערכים על ידי נאנקה קראשאל היוצרים המעריכים את נאנקה קראש
שלום אני אוהד שחר ואני בן 17 וחצי
אני חבר בלהקה.
מתופף,כותב שירים,מלחין,כותב
תסריטים,מערכונים,סיפורים קצרים רציניים ומשעשעים
וכותב תסריטים לקליפים.
כאן אציג את היצירות שלי ואת היצירות של הלהקה שלי.
קרדיט לחברי הלהקה.
אבירם על הגיטרה
דר על הבס
ודניאל סולנית.

תודה רבה ומקווה שתהנו ממה שתקראו,תשמעו ותראו.
אוהב.
אני.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"את יודעת, קראתי לשיר "אם רק היית יודע" וכתבתי אותו על איך
שהרגשתי, ובסוף יצא שהרגשת אותו דבר. זה נורא מצחיק כשחושבים
על זה."

"יש לך עוד משהו להגיד לפני הקראת פסק הדין?"


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
And I know I hurt your feelings
But I love you
Anyway

אני יושב עכשיו בבית ועושה שיחת גוביינה
כי אין מה לעשות, המדינה שלי Made in China

Nothing else to say
Your walking on your way
When nothing here is truth
You're trying to get through

כמו כוכבת בתפקיד משני
את יכולה להיכנס ונדבר
על אהבה ממבט שני

כי המבט שלך לא נותן לי לישון
הבלדה שלי
על אהבה מניגוב ראשון

כי כמו כל אחד גם לי יש אהבה מצויירת
אהבה ילדותית לאיזה דמות מתוך סרט
בו העולם הרבה יותר פשוט והרבה יותר טוב
מקום בו באמת אפשר לאהוב.

אבל למדתי לחיות בלעדייך
והתחלתי בין לבין לחייך
ועכשיו אני שט בסירה פרטית
שבוי
באופטימיות נצחית.

לפעמים החלומות מתוקים מהמציאות
שוב חוזר על אותה הטעות

זוג זרמים בתוך מכחול
אחד שחור
שני גזען
זוג יונים יושבים בחול
אחד ישמור
שני יגדל

היא חושבת עליך ואתה שוב מתעלם
היא יכולה רק לחלום, וגם זה לא ישתלם
אבל יבוא עוד היום והיא תהיה גדולה
ורק אז תוכל להבין, שלא הייתה ילדה רגילה.

איש עצוב ואיש שמח
הולכים יחדיו לאור ירח
סובלים מחייכים צוחקים או כועסים
מנסים להבין או מנסים להאשים

אליפות העולם בלתרץ תירוצים
אליפות העולם בהתחמקות
היא נועדה בשבילך, את לא אישה של מירוצים.
ואת עושה את זה כל כך קל
ופשוט

את מרימה מעט מבט
מבט קצר,לא מתאפקת
אבל אני אוהב אותך
ואת שותקת

משמאל גופה
כולה שרופה
ומימין שוכב חייל
בתוך ארון
של זיכרון
הילד שעוד לא גדל

והוא רוקד ומסתובב
ומקפץ בלי דאגות
קופץ קדימה ואחורה
מדלג על מדרגות

תמיד חשבתי שבהודו יש חמסין
תמיד ידעתי שאני בטח לא אבין
מה זה ללכת ולא לדעת לאן
מה זה לשבת על אדם שכבר לא כאן

כמו בפרק מתוך ספר
עולה הזיכרון
זיכרון של ילדות לא קלה
זה לא קל לחזור לחיים רגילים

אני שוב מתקשר ואת שוב לא עונה
את שוב עם בני שיעורים מכינה
שיעורים זה לא תירוץ, אל תנסי לעבוד עליי
ואני יושב לי בחוץ מחכה שתצאי אליי

בראשית ברא אלוהים
בעיקר
שום דבר

גורלה של מדינה
שלא ידעה לפעול נכון
כשמולה עומד אויב
שלא פוחד לשלוף ראשון

איזה דוגמא נותנים לילד
שרואה בהם אלים
ובמקום ליצור בשקט
יוצרים פה דור

עכשיו שניהם יושבים יחדיו
מזמן הם לא לבד
וסוף סוף הג'ירף מרגיש
כמו מישהו מיוחד

לאהוב אותך זה כמו זוג גרביים ישנים
וגם לשנוא אותך זה לא ממש פשוט

ג'ננה
אני היום כבר אדם בוגר ויש לי עבודה
ויש לי מזכירה בלונדינית, עובדת מסורה
ותנחשי מי הבוס?ומי נותן פה פקודות?
כן את צודקת, וכבר לא קוראים: "דפוק עם תעודות"

אם תאמצו את האוזניים ותחייכו חיוך שמח
אולי תזכו לשמוע את האיש שהתבייש מהירח

כל אחד מחפש את האל שבפנים
את האל שישמור ויגן עליו
כל אחד מחפש את האל שבפנים
שיבוא וייתן לו ת'כח

איך הוא טס טס טס
טס לו במרחב
טס טס טס
מרגיש כמו כוכב

ואם בכלל יש כזה דבר
ואם הזמן נודד לו במדבר
ואם תמיד יהיה אפשר לבוא ולספר
על משהו אחר
על מישהו מארץ רחוקה

הטוב, הרע והאביר על הסוס
מסתובבים ברחובות תל אביב בלי היסוס
שואלים שאלות, מחפשים גם תשובות
לפעמים גם בדרך יש קצת מריבות

היא יודעת ש
עוד תגיד לה ש
בה בחרת מכל הבנות

אבל מה לעשות
לא בא לי
אבל מה לעשות
לא נראה לי

כי את יודעת להרוס את הרגעים הכי יפים
כי תמיד את מחפשת את מי להאשים
אז נמאס לי, לא יכול לסבול יותר
ולכן, אני מוותר

השירים של בית הספר
עשו לי טוב בנשמה

זר של תקווה
מונח בפינה
מחכה שיגיע זמנו
זר של שלום
מונח בגינה
וזר של פחדים מימינו

הדלת נפתחת
היא רואה ממולה
חדר קר ואפל
עם שלל שאספה

אני שונא חרקים
שחושבים שיצא טוב מלהתנגש לי במנורה

חשוך פה,חשוך פה בפנים
אני לא מצליח לראות שום דבר
חשוך פה, כבר כמה שנים
אבל אני בכל זאת נשאר

יומני היקר
שוב אני כותב לך
יומני היקר
בטח כבר נשבר לך, ממני.

ואיש אחד זקן
עם זקן ארוך מאוד
עלה על הבמה
והתחיל פתאום לרקוד

בני ישראל חיפשו להם מנהיג
שידע לדבר ותוצאות ישיג
אך לצערם היחיד שהתנדב
הוא משה המגמגם, הזקן והכואב

כיבסת לי את האופי
גיהצת לי את הלב
בלעתי את הטופי
כדי לא לחוש כאב

אם רק היית יודעת
מה שמתרחש אצלי בפנים
כשאת פונה אליי בשמי
ומוסיפה חיוך תמים
שרק גורם לי אושר
ומאדים את הפנים

כישרון בשקל
כישלון בשניים
דיכאון ושכל
וכאב שיניים

ואת יושבת לך בצד בזמן שלכת
וכשהוא קורא בשמך את מחייכת
ואת כבר בטח לא זוכרת, איך רעדתי מולך
פורט על כלי מיתר ושר לך שיר, שכתבתי בשבילך

איש אחד כיוון אקדח
לתוך הראש של הכדור
וכל הצינורות בכו
כמו פח אשפה בגן סגור

כשאת כאן
אני לא פותח את העיתון
כי כל מה שחשוב עכשיו עומד מולי

אך כנראה עדיין לא הבנת
עוד לא הבנת שאת לא סתם
לא סתם עוד אחת

אהובתי שתשאר
אהבתי לא תיגמר
וגם את לא תיעלמי
אהובתי בדו רה מי

כי כשהיית איתו לבד
כמעט גרמת לי להקיא
אבל עכשיו כשאת איתי
אני יכול למות נקי

ולפעמים
אין לי כבר כוח
לפעמים לפעמים

אבל מוסד אחד הוא נורא מכולם
זה מוסד של מוסכמות חברתיות בעולם
מוסד בלי סמכויות שרק מביא לבדידות

והיא הולכת בדרכים שגרתיות מדי
והיא תמיד תדע לבחור במה שכן כדאי
היא לא לוקחת סיכונים מיותרים מפני
שהיא פוחדת לאבד את שהיה לפני

והגולם שזה עתה נוצר
עוד רגע יקום על יוצרו
ויצא לעולם ללא שום בעיה
וישכח את כל עברו

רק במלחמת ליצנים
העם יודע מה הוא בכי

ועכשיו כשאת עברת
את המחסום של הבדידות
הוא יוכל להתקרב
בלי לפחד שהוא ימות

מראה קטנה
זה מה שנשאר
מראה קטנה ושבורה
מראה קטנה

נסיכה קטנה
או מלכה גדולה
היא רצתה אותו
אבל לא קיבלה

מנגן מנגן
וכלום לא הולך
מנגן מנגן
ושר

אני חי בתוך סיפור מסגרת
חי בתוך תמונה מסרט
חי בתוך עצמי

כי כשיש לך כסף
אתה לא צריך דבר
אתה שולט באנשים
וקונה את כל השאר

אני ערפד מיוחד אם אפשר להגיד
לא ערפד מסוכן ובכלל לא מפחיד
לא ערפד רצחני ומלא תאווה
רק ערפד די תמים שרוצה אהבה

כשאת שוחה בתוך אקווריום
אני שר לך פיזמונים
על בריכה ופלניטריאום
ועל זוג זקנים שמנים

ורק אני נזכרתי לצחוק
נזכרתי שבכל זאת
יש דבר מתוק

בואי אתי
למקום אחר
מקום בו לעולם לא נישבר
רק תפרשי את הכנפיים

צרות של עשירים ככה קוראים לזה היום
קם בבוקר, מקווה שכל זה רק היה חלום

כשאתה עצוב או מעוצבן
כשאתה שרוט קצת מחורפן
כשאתה רואה דברים קצת מוזרים

אז תפקחי את העיניים שעצמת כבר כמה שנים
הוא מחכה לך עכשיו בבית שם, שתכנסי אליו ותחייכי חיוך כל כך
מקסים.

בואי
ונברח
למקום מרוחק ובודד.
שם
נהיה לבד

אני יודע כשהיא עוזבת
שהיא תחזור בחזרה

אולי זה רק מביישנות
או שזאת את שלי גורמת
להרגיש קצת מעופף

אז זה קצת קשה לחכות, אני מודה.
וגם קצת השתגעתי, אולי קצת הרבה.
ואני כאן בפינה מחכה, מעט לבן.
מחכה שתבואי או סתם תתני לי סימן.

צריך סיבה כדי לכתוב
ריטלין כדי לאהוב
וחומר טוב שרק מקפיץ את המוזה

השמש כבר שקעה, נותר שובל של אור
שובל שמלמד שלא הכל שחור

שיכור ולא מיין
מסטול ולא מגראס
חירש שומע מוצרט
נכה עובד קרקס

ביקורת
ואם נכנסת למצעד
וגם הוצעת דיסק לשוק
זה לא אומר שאתה טוב
זה הקהל שקצת דפוק

אתה מרגיש בתוך הבטן
תרכובת קוסמית של פחדים
עם תוספת קילו רגש
ומאתיים גרם בוטנים


לרשימת יצירות התסריט החדשות
מערכון
שלום וברוכים הבאים לארץ הקודש!
לפני שנתחיל ברצונינו להכיר לכם שהארץ שלנו מלאה בכל טוב.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
לו-פיי


אלקטרוני


רוק

זוהי הקלטה של הלהקה מבצעת את השיר rose של anna tsuchiya
זמרת יפנית (קאבר)

אלקטרוני


הומור

הזבוב אליהו
טס לו בכביש
הזבוב אליהו
זבוב די רגיש


לרשימת יצירות הסרט החדשות
מיוזיק וידאו
קליפ לשיר "אינטרקום" של להקת שייגעצ.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לפעמים חושבים
אם הכל באמת כ"כ
אמיתי


תרומה לבמה





יוצר מס' 76573. בבמה מאז 23/5/07 12:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנאנקה קראש
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה