|
זה קצת קשה לספר או להגדיר אותה במיוחד כשמספר מצבי
הרוח וקצב הישתנותם הוא גדול מדי ומהיר מדי,
אבל חוץ מזה היא מאוד מאמינה בחלומות ובאנשים
שמאמינים בחלומות, וגם בזה שהעולם באמת יכול להיות
מקום טוב יותר רק עם נירצה.
חלומה הגדול הוא כמובן לימצוא את NEVERLAND ולהישאר
שם, צעירה לנצח!
דמות קטנה לבושה גלימה וכובע רחב שוליים יושבת על הירח ומנדנדת
את רגליה באוויר - זהו מר אוגוסטוס השלישי בכבודו ובעצמו. בידו
הוא אוחז בטלסקופ מתקפל ותחת רגליו מונחות אלפי צנצנות
ומבחנות, שקיות וקופסאות צבעוניות וכולן מלאות באבקה.
|
הוצאתי סיגריה מהכיס, ככה על הדרך, שתעביר את הזמן עד שיגיע
האוטובוס, את המצית כנראה שכחתי איפשהו - כרגיל, אז ניגשתי
לבחור שעמד מאחורי האוטו עם הגב אלי ועישן. "סליחה? אפשר
להלוות ממך את המצית?"
"בבקשה, כבר חשבתי שלא זיהית אותי"
|
אל מלא רחמיייייייייים
כך שרים בהלוויות הרבנים
|
עוד לא שברנו את השיאים,
עוד לא הגשמנו חלומות ,
מוכרים את הגוף......
מוכרים חיים
בעטיפה של אשליות .
|
יושב בוהה בנקודה
מול המראה הענקית,
רוצה למצוא כל מה שרע
כל מה שבנו לא תקין.
|
אני בוכה ורושם בדיו אדומה
על קלף אינסופי
שמות ילדי המלחמה,
כל כך מהר מתמלאות השורות
בילדים גיבורים
עם עיניים דומעות.
|
מי רוצה לאהוב מי,
שייקח מקל ואבן
מי רוצה לאהוב מי,
שילחם עד זוב דמו.
|
שלחתי מלאך
שישמור לי עלייך,
שיאיר את החושך
בדרך אליי .
|
לפעמים אני רוצה להכריח אותך להסתכל עליי,
לראות את היצירה הקטנה שלך שבעיצובה השקעת כל כך הרבה.
|
אחרי תיקונים אינסופיים של הכנפיים ופריסתם מחדש,אחרי אלף
נפילות וניסיונות להמראה באמת הרגשתי שזהו זה, שאני עפה
שהכנפיים פרוסות והרוח בשער והחיוך על הפנים והניצנוץ בעיניים
כל כך חזק וזוהר... ששוב לא שמתי לב לקיר.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הפתרון הוא לאו
דווקא התשובה.
בוליביה (שיש לה
שלוש יחידות
במתמטיקה) עונה
לדאגלס אדמס. |
|
