|
הסרטן היה תקוותי היחידה לחזור אליה, לחזור למשק המדברי הפורח,
לדודה רונית ולדוד צפריר, לסלט, לגבינות, לטיולים, ללילות
שטופי אור לבן של כוכבים וירח בנחל פרצים, אך כנראה שעוד דקות
רבות של בהיות עוד מחכות לי.
|
"למה הכנסת אותי לכאן?" אני שואל בלחש,
"אני לא מכניס אנשים לבורות, אני חופר בור ומי שנמצא מעל פשוט
נופל פנימה"
|
השקט הלילי מחביא את רחשי ליבי
אך פנס הרחוב המרצד כבר יודע
|
יושב על הכורסה, מביט בצינורות שמחוברים במורד היד ומבין, היא
עוזרת לי לקום וללכת לכיוון השרותים שבמיסדרון, אוחז בעמוד
המתגלגל אני פוסע לאט לאט מלווה במבטים מבינים שנשלחים מלב
הים.
|
|
|
I'm tarpped in
a little orange
box, please -
SEND HELP! |
|
