[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









כותב שירים דרכם נוגע בנקודות הרגישות של מהויות,
תפיסות וראיית החיים
מטפל בגוף ובנפש וממשיך מסורת טיפול עתיקה מבית
סבתא.

״אין דורש אני
                      ובסוד אינה חפצה נשמתי
כל רצוני נחל תמים
                   לשמה יפלו אותיות ומילים״




לרשימת יצירות השירה החדשות
כגנב מתגנב קיץ לעיר
כקבצן משוטט ואוסף העונות

חי בתוך אבק של מחשבות
ודיי ברוח קלה שתבלבל
ובתוך ענן
מנסה לשתוק

והוא שואל את הנער שאלה
איך ולמה חושקת נפשי אהבה?
איך ולמה חושקת נפשי שמא תאוה?

אלי אלי
נסתר ורז הם מילים
כשכלות וטיפשות

ואולי אין על מה לדבר
ועל כן, מה אוסיף ומה אומר
ואולי אין דעתכם דעתי ואין ליבכם לבבי

אהבה
אריה שאג
וקולו צליל דופק הלב

מחאה
ארץ מולדת שותתת דם
בדמי חייך בדמי חייך
דם חיי

ומתוך בדידות קולי זועק
ואז מוציא האון ומשפשף
ולרגעים דקים
הדם סוער

אך אש קנאתי בערה בי
צחקקה בלהבות כתרים כחולים
איכה אשב לי לבדי?
היכן בוערת אש אהבתי?

ומלטש לי חלומות
בין רגבי האכזבות,
תלי תלים על אותיות,
אלי, אלי, היש בי טוב?

בברית ונדר קראתיך
אנא עזור אלוהיי,
אנא שמע וראה משא חיי.

בואי נשתגע ונברח מהנורמלי
בואי נשתגע כי נמאס חיים בנאלים.
נברח קצת מהשקט האילם
שממיס תקווה וצחוק,

במחשבה משתתק
ובלב מקלל משנן
שאין מה למהר
שאין מה למהר

ומחשבות הלב רצות
ומחשבות כאב קופצות
ומתפרצות בין השורות
ומשתלחות בין אותיות

רוצה לגעת בשמים
ואז ליפול להתרסק,
רוצה אותך שמחה כפליים
ולמה, למה, מסתבך

בסהרוריות נרדמים
בחלומות מתגשמים
במשעולים נפתלים בהררי מכשולים
ועמקים נפלאים

אם בעל נפש אתה
אל יקנא ליבך במתרגשים
כי כרוח הבל המה
כך באים נעלמים

תפילות סתרים כדבש דבורי ההרים
אוהבת כן אוהבת זה כל רצוני

לא יודע מה היה אתמול
אם זיכרון או סתם חלום
לא יודע מהות שלום
גם לא חרון

דחף מול פני מים צלולים
בלבל תחושה והתהפך בתוכי
ולב אדום החוויר ולב אדום החוויר

ילדות, נעורים,
שבילי פירורי לחם נעלמים,
מבוך

ביקורת
כשהוא ייתפרץ לב ציון יזעק למרומים,
די לקללת חם כי כולנו כאן אחים

שן מתנדנדת,
גוף שואל וראש מלא בריק.
תנועה אסורה,
רוח אינה משיבה,

אלוהים
אלוהים האחד ואין שני,
משיב הרוח ומוריד הגשם

שבע שנים שבעה ימים
הגיעו זמנים עת פרות ושיבולים
ופירמידות שטיפסו ועלו אל השחקים עכשיו קורסות
אך אין קולות ואין ברקים ויש ערפל סביב

אך איננו נראה ופניו בהסתר
ואחריו צועדים כסומא כחיגר

יבשו נחלים אל הים לא נפלו
התמוססו חלומות
שהזמן דרס ולא השאיר כלום

מחאה
עולם של נשרים אשר
שולטים בלבנו סובאים בקרבנו,
ואנשי הרוח כנשרים עם כתר
מהלכים

למחוק, לשכוח, למי יש כוח
להלחם, להיאחז, לתלות תקוות ולצפות.
מחר יבוא, חלום יחלוף, כזיו האור נמוג עם ליל, כך הכול פה
ייעלם.

תחושתי
מלאך משמים
מתיך שני לבבות
ללב אחד שלם

ואז נתלה על אור
אשר נמשך עד אין סוף
ופוקח עיניים אל חלל הצל השחור
וצוחק וצוחק עד מאוד

ואהבת לרעך כמוך
כמוך
כאהבה של שמים וארץ
ואהבת לגרך כמו

אני זוכר התבגרות סוערת
יש ואין נשבו בלי הרף
מערבולות של תהיות
תת מודע

רוצה ליבי להאמין
שעוד נוכל לשבור

נשיקה לי אליך היפה בנשים
נשיקה שמחכה גלגולים ושנים
ועסיס אז ייטף מראשיי ההרים.

אהבה
נמלים רצות בבלבול
אבל יודעות תמיד לאן לשוב
דבורים עפות הן
למרחק

"בין כסיל לעש, מקומך הוכתב
בין פקקי שמים, אשר מחזיקים המים,
זוהר נוגה ימתיק עיניים,
כי מעמוד השחר, התרוממת

את פתחת לי את האור
וגילית לי כמה העולם שחור
ומצוהר כה קטן
פרצת לי דרך

חורף חם,
מזבח וקטורת
את חלום ומציאות של אושר,
אוהב אותך באור וגם בחושך.

הייתי ילד שקיבל מתנה, נפשי וליבי כרוח לסערה.
פקחתי את עיניי מוקדם וסקרנות או מרדנות כבשו חידה.

עולם שלי ולי מותר
כל רמש על הארץ
ובהמות גס
אני עליון כי לי ארמון

מחאה
רוצח מתוסכל בדמו נרדף
רודף הצדק נסחף למטחנות הרפש
ולאן הלך איש החזון
נתקע בהווה נגרר של אתמול.

כי יפייפית מבני אדם הוצק חן בשפתותייך
את לי אהבת עיניים משוש הזמן
חצי הלב הנעלם

יבוא היום והזמן יאסוף את הכול זיכרונות,
חלומות, אהבות ישנות, בדלי פרצופים, אנשים ומזונות.
יבוא היום ואין עוד מקום בו אוכל לאחוז
ובעיניי דמעות יבשות.

היום הוא היום
בו נפתחו השמים

והיא עדין לא מבינה לא מכחישה
אבל אוהבת ובוכה
וצוחקת וממשיכה וצוחקת וממשיכה

שיר ילדים
זה קשה לתאר במילים תחושות רגשות של שנים
אך במבט קטן אור עינייך בוהק את מביטה בי וקו רגשות של שנים
מתיישר נקודה הכול אלייך מתחבר נהר חיי בך באימא בי זורם.

יצר בערה מטמא אצולה
ובפי אמהות המידה
טלטלה סערה
ואין יראה

צולל אל הדימיון,
אולי תכונה טובה או סתם שיגיון.
נזכר בימים ראשונים,
עת הלכתי לאיבוד בנעוריי המאוחרים

כאדם בורח מבשורה
כן ליבי נסוג אל ים בחזרה
בעין הסערה נשכב נרדם
חולם חלום בלי אמונה

עורו דודים
כוונו את הלב
זעקו לשמיים
תקוות הלוחם

את מפחדת ממסך השגרה
מפחדת שתיגמר כבר ההצגה
ואז תתחיל האהבה
את מפחדת ממסך השגרה

ואז זועק ומתפלל
אולי אתפוס מלאך ברדת ליל
ואם אותך לא יקרב
אל השמיים לא יעלה...

לצחוק בתוך ים אהבתך
לצחוק
כילד תמים

מה מניע אותי?
מה מוליך שכלי בהווה הזמן
בתוך נקודה שנעה על גבי רגע מתמשך
כסירת נייר הנסחפת בנחל ילדות שכזה.

רוצה לומר לך אהובתי
מילים קטנות ולא גבוהות
לא על העתיד ולא על אתמול
רוצה לומר לך בוקר טוב

מול הקיר יושב ואת עיניו עוצם
מול הקיר יושב ער או ישן
וחולם
וחולם
וחולם
וחולם

יום ולילה איתך, אוהב מאוהב.
יושב עתה לבד ומהורהר
ומחכה לך,
מחכה למשב...

מי כתב ומי הלחין ראשון?
מי אמר מי אני?
ומי חרט אוהב אני?
ומי שמר מילות כל שיר?

ונמשך ונמשך
מצרור אהבה שנפתח
ופרחים של יופייך
עלי כותרת ראשך
והכול בלבי מתנגן

זכרונות
שכחה אל תמחקי זכרונות מתוקים
השאירי לי מעט יותר מאימי

מתוך מערת החושך נגלה האור
אשר נמשך ומושך בני אדם
רחוק.
מתוך מערת החושך נסתר היום
ובלילה אינם נגלים

משקר בשביל האגו
מקלל בשביל הכעס
מהתל בשביל השחוק

בנחל שנמשך
ונודד בשנים

שם עוד מלאך מתפעל,
מנס הנולד מהלב.

שוב בוקר עולה ולך מחכה
האור כבר עלה והאיר את הבית
מנקה מסדר וחושב רק עליך
מתי כבר תבואי כי נשיקה חבויה בי

נרקיסים לבנים בעין ביצה מלבלבים,
רחשים, שבוקעים ושוברים בי המילים
ועיניי נעצמות
מקשיבות הן לבאות

סתם לרשום מחשבה פתאום
סתם לפרוק רצון לשבור
סתם נסתם
נעמד במקום

עבד בורא זועק למרומים
רוח נכון חדש בקרבי
וקולו מקהלת מלאכים
תווים נסתרים מתגלים

אלוהים
מתרחק מתקרב
אוהב ושומם
חושק ממאן
מתנשא מתגאה

אהבה
למה כשמתבגרים נעלמים הנעורים
זיו זחוח אור נוגה נעלם וניצוץ חדש זוהר אך החושך מכסה
ומפציע יום חדש.

עורו
עורו, נרדמים,
נעצו
חלומות,
בנטוע
כוכבים..

עטפיני אימי כביום היוולדי
עיניי נצרו אורך ויופייך
את שכינתי ואבי הגואל
משב אהבתכם השיבני מהאין.

צעק תרנגול, צעק בקול גרון עמוק
נגד הזדקפות האדם
אשר כופפה את העולם כולו

אנשים נכזבים מהלומות של גלים
עוד מכים
ועיניים פתוחות לרוחה כתמיד.

ובין הערביים זמן הדימדומים
התחושה שבו שייכת לאלוהים
לאלוהים.

ענה עני שפל כל השפלים
ענה עווני
המכסה כעור, נפש נשמתי

הרוח מנגנת שיר פזמון עתיק
בחורף קר כשהעצים נמים
ומעט מהעלים שלא נשרו ברוח מנגנים
אותם עלים שהשלכת לא הכתה גלים

ער ישן
ער ער ער
לשינה לא קרב

להריח את טיפות הגשם,
עשבי חורף ופרחים נובלים

ובידייך
יצר חם
ימיס החומר לחלום

אותיות נכתבות ממעל
מצרפות הן את הטעם
אך המתוק וגם המר
שייכים לבני אדם

צינור גועש זרם מחשמל זרם מהפנט
בחידות מחבר
למה אין אני מאזניים תמימים?
ולמה שני דגים מצחיקים עד נעורים

אדם עומד לו במקום
וירא במנוחה כי טוב
מתחת עץ נפשו תחמוד
בצל ענני עלים רוצה נשמתו ליפול לישון

אהבה
בוערת כאש חיה בפנים,
את לי עונג נדודים

וידוי
ולקושיא אין תרגמה,
כי נפשו בעצמה חשקה

קשת בעיניו והוא מדמיין צורות
בית כעץ עולה מרום
כלב תרנגול וחתול משחקים
עולם של ילדים תמימים

זה אתמול היה
או זמן ממושך שנמשך ונמשך ונמשך
עד ש

מתוך עבר אשר חלקו גווע
מתוך חלל זיכרון אשר נחנט
עולים בי זרמים חמים
געגועים לימות הנעורים

בחום הלוהט ידידי
בנץ הקיץ חברי
חיה עירומה כנפש זונה
בליבך ידידי מצאה מזונה.

גשם יורד ועננים
ברועם רעמים
בקולי קולות צוחקים

בגד כפרת תלבשי
אור שבעת הימים
קטיפת ליבך התמים.

שקט שלווה מתיקות מתארכת
אהבה אהבה במחשבותיי
חושב עליך ברגעי שקט ודומיה
ועינייך

געגוע
מתוך זיכרונות מתוקים מרגעים שנחקקו בלב בפנים,
עולים בי געגועים אל שורשיי התמים

ונגה ליבם התמים
כטל הנקטף
בטרם
השמש תמיס

תירגע תנשום עמוק
האמן זה אינו חלום
האמן זה נכון...

אווילות נעורים שכרון מעמקים
צלילות של פיכחות
זכרון של ילדות
נוגעים שואלים

שקט, הטבע בועט
וקול תרנגול צועק וזועק.
שקט, הטבע מהפנט
ושני סוסים דוהרים בוואדי

אתה תופס את הנר
ועיניך מתוך חשכה
מדמיינות כל העת
אך לטעם תנועה ליבך משתוקק

תיקון לבנה טענו חכמים לעלבונה
זיכוך נשמה אמרו על כאבה
ובעודה מלאה בהירה זורקת עולה
ומקללת הסוררת ובכזב מטיילת

אבדו מילים ואותיות
נעלם הטעם
המר והמתוק
צם הלב

יום ולילה אותה עלילה
שבוע וחודש מעגל חוזר וחוזר
אומר לעצמי תתפלל תתכונן
ואז מתבונן ומביט




אל הארכיון האישי (35 יצירות מאורכבות)
אמא שלך כל כך
טיפשה שהיא רואה
תמרור עצור היא
באה לתת לו
כיף.


-מילון לקללות
עסיסיות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 82332. בבמה מאז 28/8/09 20:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנפתלי גדסי
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה