[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









כותב שירים דרכם נוגע בנקודות הרגישות של מהויות,
תפיסות וראיית החיים
מטפל בגוף ובנפש וממשיך מסורת טיפול עתיקה מבית
סבתא.

״אין דורש אני
                      ובסוד אינה חפצה נשמתי
כל רצוני נחל תמים
                   לשמה יפלו אותיות ומילים״




לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
זוז אבא זוז תביא מוצץ ואני מנמנם
ודניאל על מה תחייך ואת ראשי תלטף
כפיים כפיים אפצי וצוחקת מכול הלב
כול בוקר עוטפות את לבי העייף

עטפיני אימי כביום היוולדי
עיניי נצרו אורך ויופייך
את שכינתי ואבי הגואל
משב אהבתכם השיבני מהאין.

אלי אלי
נסתר ורז הם מילים
כשכלות וטיפשות

אהבה
אריה שאג
וקולו צליל דופק הלב

רוצה לגעת בשמים
ואז ליפול להתרסק,
רוצה אותך שמחה כפליים
ולמה, למה, מסתבך

בסהרוריות נרדמים
בחלומות מתגשמים
במשעולים נפתלים בהררי מכשולים
ועמקים נפלאים

אם בעל נפש אתה
אל יקנא ליבך במתרגשים
כי כרוח הבל המה
כך באים נעלמים

תפילות סתרים כדבש דבורי ההרים
אוהבת כן אוהבת זה כל רצוני

לא יודע מה היה אתמול
אם זיכרון או סתם חלום
לא יודע מהות שלום
גם לא חרון

אלוהים
אלוהים האחד ואין שני,
משיב הרוח ומוריד הגשם

יבשו נחלים אל הים לא נפלו
התמוססו חלומות
שהזמן דרס ולא השאיר כלום

זכרונות
החופשה הבאה שלי תהיה מתוקה עם חיוך
על זיכרון דברים של מגפת קורונה שהייתה

למחוק, לשכוח, למי יש כוח
להלחם, להיאחז, לתלות תקוות ולצפות.
מחר יבוא, חלום יחלוף, כזיו האור נמוג עם ליל, כך הכול פה
ייעלם.

ואז נתלה על אור
אשר נמשך עד אין סוף
ופוקח עיניים אל חלל הצל השחור
וצוחק וצוחק עד מאוד

אני זוכר התבגרות סוערת
יש ואין נשבו בלי הרף
מערבולות של תהיות
תת מודע

נשיקה לי אליך היפה בנשים
נשיקה שמחכה גלגולים ושנים
ועסיס אז ייטף מראשיי ההרים.

אהבה
נמלים רצות בבלבול
אבל יודעות תמיד לאן לשוב
דבורים עפות הן
למרחק

חורף חם,
מזבח וקטורת
את חלום ומציאות של אושר,
אוהב אותך באור וגם בחושך.

עולם שלי ולי מותר
כל רמש על הארץ
ובהמות גס
אני עליון כי לי ארמון

כי יפייפית מבני אדם הוצק חן בשפתותייך
את לי אהבת עיניים משוש הזמן
חצי הלב הנעלם

היום הוא היום
בו נפתחו השמים

הרהור
אישה לא נאה אפילו מכוערת
הומלסית קבצנית
ידה מושטת

עצב
ילדה אבודה
אבודה בדרכה
ילדה אבודה
שואלת היכן ביתה?

שיר ילדים
זה קשה לתאר במילים תחושות רגשות של שנים
אך במבט קטן אור עינייך בוהק את מביטה בי וקו רגשות של שנים
מתיישר נקודה הכול אלייך מתחבר נהר חיי בך באימא בי זורם.

עורו דודים
כוונו את הלב
זעקו לשמיים
תקוות הלוחם

אהבה
נאבק ומתאבק אבל לרגעים נפלאים מביט עליך ומוצא אוהב
ואז מוצא מוצא מהעומס שמטשטש
מביט עלייך מבעד הערפל
ויודע עד כמה אני אותך מאד אוהב

ואז זועק ומתפלל
אולי אתפוס מלאך ברדת ליל
ואם אותך לא יקרב
אל השמיים לא יעלה...

רוצה לומר לך אהובתי
מילים קטנות ולא גבוהות
לא על העתיד ולא על אתמול
רוצה לומר לך בוקר טוב

יום ולילה איתך, אוהב מאוהב.
יושב עתה לבד ומהורהר
ומחכה לך,
מחכה למשב...

זכרונות
שכחה אל תמחקי זכרונות מתוקים
השאירי לי מעט יותר מאימי

אהבה
נגיעות של אושר כנטיפי דבש מתוק
טיפה חיוך אמרי הלב אשר אוהב נושם
מראות קטנות מסך חיי נפתח עד אין סוף
להביט להתאהב ולצחוק

בנחל שנמשך
ונודד בשנים

שוב בוקר עולה ולך מחכה
האור כבר עלה והאיר את הבית
מנקה מסדר וחושב רק עליך
מתי כבר תבואי כי נשיקה חבויה בי

אלוהים
מתרחק מתקרב
אוהב ושומם
חושק ממאן
מתנשא מתגאה

אהבה
למה כשמתבגרים נעלמים הנעורים
זיו זחוח אור נוגה נעלם וניצוץ חדש זוהר אך החושך מכסה
ומפציע יום חדש.

ענה עני שפל כל השפלים
ענה עווני
המכסה כעור, נפש נשמתי

הרוח מנגנת שיר פזמון עתיק
בחורף קר כשהעצים נמים
ומעט מהעלים שלא נשרו ברוח מנגנים
אותם עלים שהשלכת לא הכתה גלים

להריח את טיפות הגשם,
עשבי חורף ופרחים נובלים

טבע
פרדס אבא פרדס
איך הגלגל חוזר

ובידייך
יצר חם
ימיס החומר לחלום

אהבה
בוערת כאש חיה בפנים,
את לי עונג נדודים

וידוי
ולקושיא אין תרגמה,
כי נפשו בעצמה חשקה

קשת בעיניו והוא מדמיין צורות
בית כעץ עולה מרום
כלב תרנגול וחתול משחקים
עולם של ילדים תמימים

מתוך עבר אשר חלקו גווע
מתוך חלל זיכרון אשר נחנט
עולים בי זרמים חמים
געגועים לימות הנעורים

בחום הלוהט ידידי
בנץ הקיץ חברי
חיה עירומה כנפש זונה
בליבך ידידי מצאה מזונה.

גשם יורד ועננים
ברועם רעמים
בקולי קולות צוחקים

ונגה ליבם התמים
כטל הנקטף
בטרם
השמש תמיס

אווילות נעורים שכרון מעמקים
צלילות של פיכחות
זכרון של ילדות
נוגעים שואלים

שקט, הטבע בועט
וקול תרנגול צועק וזועק.
שקט, הטבע מהפנט
ושני סוסים דוהרים בוואדי




אל הארכיון האישי (94 יצירות מאורכבות)
עזוב אותך
מילדים רעבים
בסומליה. כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.


תרומה לבמה





יוצר מס' 82332. בבמה מאז 28/8/09 20:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנפתלי גדסי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה