|
רוצה אני להיות
לאדם שכל חייו
אינו רוצה להיות
אלא הרצון בלבד
|
בתוך קליפה של ביצה העולם מסתובב
שוצף וקוצף מלוא חופניים זעם
|
אולי אצייר כפתור תלוש
או הר מזווג יתוש
|
ובליל משקיט
נשמעות רק מילים
אדמומיות ויבשות
|
את קמטי זקנותה,
מכסות אבני חומות בינתה
כסמטאות הסוחרים בצהרי היום
|
מיללת היא עת שחר
את ימי מקדשת,
כלום אינה מבקשת?
|
מעשים שנעשו נאמרים בשקט
נשמעים כלחישה מתוקה וצורבת
|
כל ידי עדי, אצבעותיי הפועלות
מכוסות כסופים, זעירים
|
ואז ניקח גבר ונקרא לו אני
ואז... ניקח ערום
|
ואם תרצי פשוט אמרי:
"בואי ונשוט בעולם"
|
אני ואתה
אתה ברקיע
ואני לפניך, בשעתך.
|
ורק משום שאני מחליט
שזהו שיר ומגדיר
אותן מלים מרגיעות
זהו שיר, למענך.
|
|
|
על במותיך חלל.
החללית מאודסה. |
|
