|
יצאתי היום לגינה. השמש החלה לרדת. רוח קרירה נשבה לתוך פני
הלוהטים.
|
לפעמים, כשהייתי קטנה, נסענו לים. זה לא היה דבר של מה בכך-
אהבתי את הים.
כמו עכשיו. נסענו בטנדר פתוח, כל הילדים מאחור. על ספסלים קשים
מעץ, כשכל החום הכבד של הקיץ ואדי המפלט מכים בנו בכל עוזם. אך
זה תמיד היה כדאי, ללכת לים.
|
כשיורד גשם ויש רוח
יש אנשים שהולכים כפופים
כתפיהם מורמות
עיניהם מצומצמות
צעדם מזורז
להקטין חיכוך עם החוץ
|
ראיתי פעם
את כחול השמים דווקא כשהברק האיר
|
היום הסבירו לי מה זה חור שחור
|
יש לי חלום שחוזר.
חלום שחוזר הוא בעיה
כי אי אפשר לשכוח
ואם שכחתי הוא שוב בא.
|
מעטים הם חדרי הוויתי
מעטים אך מרווחים
|
הדלאי לאמה אומר:
לפעמים המזל הגדול ביותר של אדם הוא לא לקבל את מה שהוא רוצה.
האם זה אומר שמה שאתה מאוד רוצה- הוא לא תמיד משהו טוב?
|
Do I have my sharp claws
deep
into the tender
flesh
of your very soul?
|
|
|
הכי מבאס זה
לכתוב שלושים
סלוגנים רצוף רק
כדי לגלות כמה
ימים אחרי שזה
שמאשר את
הסלוגנים לא
אישר אותם.
אתה מרגיש כאילו
אתה אחרי משחק
מקדים עם בחורה
ובדיוק ברגע
החדירה אתה מגלה
שבעצם אתה סתם
מדמיין הכל.
חזי מ-144 לומד
מטעויות...
מזל. |
|
